שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]].

נולד בחודש אדר [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].

הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}.

 

ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.

נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]].

* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]