מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
(קצת..) |
|||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" {{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים. | בכמה מקומות בתלמוד דנו חז"ל בסתירה שבין הפסוק שאמר משה רבינו: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקים קְרֹבִים אֵלָיו...בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו"{{הערה|ספר דברים פרק ד פסוק ז.}} ובין הפסוק שאמר הנביא [[ישעיה]]: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" {{הערה|ספר ישעיה פרק נה פסוק ו.}} וביארו: {{ציטוטון| לא קשיא, הא ביחיד הא בציבור. יחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.}}{{הערה|1=מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=18&format=pdf ראש השנה דף יח, א], מסכת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=49&format=pdf יבמות דף מ"ט עמוד א], ו[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=105&format=pdf דף קה עמוד א].}} משמעות הפסוקים אינה בהכרח למצוות התשובה בדווקא, אולם סוגיית התלמוד עוסקת בכפרה על חטאים וביטול גזירת שמים. | ||
[[ברייתא]] נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו {{ציטוטון|השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו}} וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו ה[[ראשונים]] שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.{{הערה|רבינו חננאל, רש"י שם.}} ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - ה[[בינוני]] - שאינו [[צדיק]] ואינו [[רשע]] שעדיין לא | מובא במדרשי חז"ל{{הערה|ילקוט שמעוני סימן תקפ"ב.}} ומסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב.}}: {{ציטוטון|אמר רב כרוספדאי אמר רב יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים; | ||
צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה.}} | |||
[[ברייתא]] נוספת מובאת שם בגמרא בסגולותיה של התשובה בימים אלו {{ציטוטון|השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו}} וכפי שהגמרא מפרשת שדברי הברייתא נסובים סביב היחיד ששב מעוונותיו שרק בזמן זה - "בינתים" - מוחלים לו, ופירשו ה[[ראשונים]] שהכוונה לזמן שבין ראש השנה ויום כיפור.{{הערה|רבינו חננאל, רש"י שם.}} ויש שביאורו שהוא דווקא בהיחיד הממוצע - ה[[בינוני]] - שאינו [[צדיק]] ואינו [[רשע]] שעדיין לא נגזר דינו עד ל[[יום כיפור]] ובידו עדיין לשנות את גזר הדין (בניגוד לפילת ה[[ציבור]] שמקרעין להם הגזר דין{{הערה|ראש השנה יח א.}}){{הערה|רבינו חננאל שם.}} אולם מראשונים אחרים משמע שאין חילוק.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=107973&rid=398 משנת יעקב על הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ו].}} | |||
וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}} {{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}} {{הערה|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}. | ||
===בפנימיות התורה=== | |||
עשרה ימים אלו הם כנגד עשרת הספירות והמידות, ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות{{הערה|ליקוטי תורה פרשת אחרי.}}. | עשרה ימים אלו הם כנגד עשרת הספירות והמידות, ועל האדם לתקן בהם את מה שהוא פגם: בראש השנה את מה שהשתמש בחכמתו שלא לקדושה, וכן הלאה, וביום הכיפורים על מידת ההתנשאות, ולכן ביום הכיפורים נעשית עליית המלכות{{הערה|ליקוטי תורה פרשת אחרי.}}. | ||
בימים אלו ישנה התגלות אלוקית שמאיר בנפשו של כל יהודי [[אור אין סוף]] הפועל בו רצון להתקרב אל אלקים. זו המשמעות הפנימית של דברי חז"ל שימים אלו הם הזמן ש"בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" לכל יהודי, וכלשון החסידות "קירוב המאור אל הניצוץ"{{הערה|דרך חיים יג, ד. ומעין זה שם בדף כא, ב.}}. ואז "כל הניצוצות ממילא נמשכים אחריה"{{הערה|דרך חיים צא, א.}} ולכן הם ימי תשובה, הן מצד הנשמה שמתעוררת יותר מצד הגילוי האלוקי, והן פעולת התשובה שמתקבלת יותר בזמן זה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד רלב.}} | |||
התשובה שבימים אלו הוא תשובה מצד ה[[יחידה]], וזה הביאור הפנימי במאמר חז"ל שהובאה לעיל "הא (בעשרת ימי תשובה) ביחיד (מצד היחידה) הא (במשך השנה) בציבור (בשאר כוחות הנפש)" שהארה האלוקית שמאירה בימים אלו מעוררת את הנקודה העצמית שבנשמה.{{הערה|לקוטי תורה תבוא מג, סוף עמוד ד. חנא אריאל (האזינו מד, ד) בשם אדמו"ר הזקן.}} שעניינה של תשובה זו לא תיקון הפגם וכפרה, אלא עליה מחיל אל חיל בדביקות הנשמה בשרשה ומקורה. ולכן עיקר התשובה בימים אלו הוא בדרגת [[תשובה עילאה]].{{הערה|לקוטי שיחות חלק יד עמוד 145.}} | |||
הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים. | הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים. |