1,023
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
וזו עיקר עבודת האדם הבינוני בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו. | וזו עיקר עבודת האדם הבינוני בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו. | ||
אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' -ב[[לבושים]] שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו. | אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - ב[[לבושים]] שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו". | ||
וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה. | וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה. | ||
נאמר: " | נאמר: "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין" - (כאשר כופים את ה[[סט"א]], מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל [[אבי"ע|העולמות]]). | ||
זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא ס"א" היא נעלית מכל שבח אחר לה', ואפילו מעבודת "[[אתהפכא]]", משום שענין אתהפכא הוא שה[[נפש הבהמית]] שבאדם נשארת בגדר ישות ונשארת במציאות, אלא שמציאותו מתהפכת לקדושה. | זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא ס"א" היא נעלית מכל שבח אחר לה', ואפילו מעבודת "[[אתהפכא]]", משום שענין אתהפכא הוא שה[[נפש הבהמית]] שבאדם נשארת בגדר ישות ונשארת במציאות, אלא שמציאותו מתהפכת לקדושה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של הס"א שהיא גסה מגושמת וחומרית, אך מכל מקום גם הדברים שהם בגדר הקדושה הם מציאות דבר מה, ואינם ב[[ביטול]] והתאחדות מוחלטת בקב"ה. | ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של הס"א שהיא גסה מגושמת וחומרית, אך מכל מקום גם הדברים שהם בגדר הקדושה הם מציאות דבר מה, ואינם ב[[ביטול]] והתאחדות מוחלטת בקב"ה. | ||
אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת | אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת אין ממש, ובזה הוא בטל לאחדות הוי' האמיתית - שאין עוד מלבדו. זאת אומרת, שעל-ידי זה הוא מעורר וממשיך בחינת אין האמיתי מעצמותו ית'. | ||
==אתכפיא בעבודת הצדיק== | ==אתכפיא בעבודת הצדיק== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ד) והוא העיקר; שעבודם ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם. | ד) והוא העיקר; שעבודם ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם. | ||
וכאשר מתגבר במסירות נפש על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - | וכאשר מתגבר במסירות נפש על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - עובד אלקים. | ||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||