שליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מפנה|שליח}}

{{קובץ|כינוס השלוחים עה|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ה]])}}

'''שליחות''', ב[[הלכה]], הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום ה[[מצוות]] והן ב[[דיני ממונות]], כך שפעולת השליח תיזקף זכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי [[חז"ל]] בכלל "שלוחו של אדם כמותו".

ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.

הרבי הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.

{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}

במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות]] קודש של [[הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמדה בסימן "להביא לימות המשיח".

* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

==לקריאה נוספת==