יש מאין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח המייחס להתהוות של [[ישות]] כלשהי מהעדרו. ("התהוות "דבר" מ"לא דבר"".) והוא בניגוד להתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או ל[[יש מיש]]. בחסידות מוסבר, כי למרות כי בהתהוות של כל דבר ישנו ה'כח המהווה' הבורא אותו שי מאין, כח המהווה נחשב ל[[אין]] והעדר ביחס למציאות ה[[יש]], לכח זה אין כל שייכות ליש, ומציאות היש נעדרת ממנו לגמרי לכן התהוותו ממנו היא התהוות של מציאות מהעדרו. לכך לעיתים התיאור של התוות שי מאין מכונה "התהוות באין ערוך"{{מקור}}

פעולת היש מאין נקראת [[בריאה]] והיא פעולה הנמצאת רק בכוחו של הקב"ה ("בחיק הבורא").

 

בסדר השתלשלות ישנם ריבוי דרגות בהתהוות היש, ישנם היש של הנבראים - יש של [[בי"ע]] או היש הגשמי. וישנו גם היש שבאלקות מציאות ה[[כלים דאצילות]]. ובכל אחד מהם היה התהוות יש מאין. מלבד ההתעסקות בהתהוות היש שבנבראים עוסקת חסידות ותורת הקבלה רבות בהתהוות היש שבכל סדר ההשתלשלות.

 

בהתהוות יש מאין שלשה כוחות כלליים: כח ואור פרטי ([[ממלא]]) - ככל פעולה המחייבת התלבשות כח הפועל בנפעל. כח מקיף ([[סובב]]) - התהוות של דבר מלא דבר הוא מעבר של הכח להוות דבר שבאין ערוך אליו, ודרוש לשם כך כח בלתי מוגבל שיכול להתבטא בעולם שבאין ערוך אליו. [[כח העצמות]] - בכדי להוות יש עם תחושה שמציאותו מעצמותו דרוש כח מהעצמות שהוא - ה[[עצמות]] - בלבד מציאותו מעצמותו.