מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←ביאורי החסידות
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ביאורי החסידות== | ==ביאורי החסידות== | ||
בתורת החסידות ישנה אריכות והתמקדות רבה במילים אלו של המגילה. | |||
מיוסד על מאמר חז"ל בילקוט שמעוני {{ציטוט|תוכן= ..כתיב: "נדדה שנת המלך", זה מלכו של עולם, וכי שינה יש לפניו. אלא, כשישראל חוטאין עושה עצמו כישן. שנאמר: "למה תישן ה׳" (תהילים מד), וכשעשים רצונו, ״הנה לא ינום ולא יישן" (תהילים קלא).|מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=389 ילקוט שמעוני אסתר ו, א].}} ועל דברי האריז"ל שכל מציאות הגזירה היתה בשל שנת מלכו של עולם שעניינה שאלקות נעלמת ונסתרת מהנבראים, ולכן עיקר ויסוד הנס התחיל בכך שנדדה שנתו של מלכו של עולם (שהתבטא בנדוד השינה של המלך [[אחשוורוש]]) והתחילה הצלת עם ישראל. | |||
דבר שנגרם כתוצאה מ[[מסירות הנפש]] של בני ישראל באותה התקופה. | |||
===לילה ההוא=== | ===לילה ההוא=== | ||
"לילה ההוא" רומז על עוצמת העלם וההסתר ששררה באותה התקופה. שני הבחינות [[יום]] ו[[לילה]] רומזות על שני תנועות באור האלוקי, יום מבטא את תנועת הגילוי וההתפשטות{{הערה|"ויקרא אלקים לאור יום" (בראשית א, ה).}} ([[חסד]]) ואילו הלילה מבטא את תנועת העלם וההסתר ([[גבורה]]). בשני תנועות אלו יש כפי שהן בבחינת "זה" וכפי שהן בבחינת "הוא". התואר "זה" נאמר על דבר העומד נוכח, ומשמעותו במובן של האור האלוקי הוא שתנועת ההתפשטות של אלקות באה בהתגלות בפועל (ששיך להצביע עליה ולומר זה), ואילו העניין של "ביום ההוא" היא דרגת ההתפשטות של אלקות כפי שהיא נמצאת בשרשה שכלולה עדיין בכח. וכן הוא גם בנוגע ל"לילה הזה" ול"לילה ההוא" שהם שני מצבים בתנועה של לילה גופא, כפי שהוא בא בפועל או כפי שהוא בכח. | "לילה ההוא" רומז על עוצמת העלם וההסתר ששררה באותה התקופה. שני הבחינות [[יום]] ו[[לילה]] רומזות על שני תנועות באור האלוקי, יום מבטא את תנועת הגילוי וההתפשטות{{הערה|"ויקרא אלקים לאור יום" (בראשית א, ה).}} ([[חסד]]) ואילו הלילה מבטא את תנועת העלם וההסתר ([[גבורה]]). בשני תנועות אלו יש כפי שהן בבחינת "זה" וכפי שהן בבחינת "הוא". התואר "זה" נאמר על דבר העומד נוכח, ומשמעותו במובן של האור האלוקי הוא שתנועת ההתפשטות של אלקות באה בהתגלות בפועל (ששיך להצביע עליה ולומר זה), ואילו העניין של "ביום ההוא" היא דרגת ההתפשטות של אלקות כפי שהיא נמצאת בשרשה שכלולה עדיין בכח. וכן הוא גם בנוגע ל"לילה הזה" ול"לילה ההוא" שהם שני מצבים בתנועה של לילה גופא, כפי שהוא בא בפועל או כפי שהוא בכח. | ||
| שורה 44: | שורה 47: | ||
וכמו כן כשלא ניכרת מעלתם של ישראל ואינם מתבדלים מבין שאר האומות בעסקם בענייני העולם, וזהו הרמז בדברי המן "ישנו עם אחד" שה"עם אחד" שלהם (העם המיוחד והמובדל) יושן ואינו ניכר בעת שנמצאים במצב של "מפוזר ומפורד '''בין''' העמים".{{הערה|שם=לב,א}} | וכמו כן כשלא ניכרת מעלתם של ישראל ואינם מתבדלים מבין שאר האומות בעסקם בענייני העולם, וזהו הרמז בדברי המן "ישנו עם אחד" שה"עם אחד" שלהם (העם המיוחד והמובדל) יושן ואינו ניכר בעת שנמצאים במצב של "מפוזר ומפורד '''בין''' העמים".{{הערה|שם=לב,א}} | ||
;הנס שבנדוד השינה. | |||
נדוד שנתו של הקב"ה נחשבת לנס ועד לעקרו של נס. | |||
וכמה מעלות ועניינים יש בנס זה: | |||
* '''גילוי ההשגחה העליונה''' - נס המגילה לא ביטל את הגלות אלא גילה את ההשגחה האלוקית שנמצא תמיד אף בזמן הגלות. והרי זה כדברי חז"ל במדרש {{הערה|שיר השירים רבה סוף פרשה ח.}} "'ודמה לך לצבי' מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה...ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר: (תהילים ל"ג) הנה עין ה' אל יראיו." השגחה זו אם כי היא מלובשת בדרכי הטבע, ולכן ביחס ל[[גילויים]] היא נמוכה מההשגחה שבזמן הבית שהייתה השגחה גלויה, למרות זאת שרשה של השגחה זו היא למעלה מהשגחה הגלויה (ששרשה מ"עין אחת ד[[עתיק יומין|עתיקא]]") וזו הסיבה שגם בזמן של העלמות והסתרים - זמן הגלות - ישנה ההשגחה בכל תוקפה היות ושרשה ב[[עצם]] שלמעלה מגילויים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29.}} | |||
* '''התגלות הכוחות כפי שהם במקיף וכלולים בעצם''' נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראה בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו) | |||
* '''גילוי שורש העלם ועצמותו שלמעלה מהעלם וגילוי''' - כאמור לעיל המצב הירוד בגלוי אלקות שהיה באותה התקופה תוארו "לילה ההוא", אולם שרשו הוא בכח ה[[צמצום]] של הקב"ה שנובע מתנועת העלם שב[[אור אין סוף]]. בכח הצמצום עצמו שרשו בכח הוא כפי שהוא בדרגת [[כח]] (לפני התגלותו ב[[פועל]]) והחידוש כשנדדה שנת המלך היא לא שהאיר דרגת ביום ההוא וביטל את הלילה, אלא שנתגלה שורש העלם של בלילה ההוא שהוא נובע מכח העלם של הקב"ה שכח זה נעלה מכל הגילויים.{{הערה|בלילה ההוא תשכ"ה אות ז.}} | |||
:ויתירה מכך שהתגלות זו באה בהתלבשות בטבע העולם והוא דווקא בכח העצמות שלמעלה מהעלם וגילויים ולכן בכוחו לחבר את בלילה ההוא עם היום.{{הערה|בלילה ההוא תשכ"ה אות ח.}} | |||
:*מצד עצם הגילוי - ובזה גופא: | :*מצד עצם הגילוי - ובזה גופא: | ||
::#החידוש שגם בזמן של חושך ולילה יש השגחה... והחידוש בזה גופא הוא משום שמעמדם של ישראל היה בשינה (פורים תשל"ב)(סוף בלילה ההוא שמ"ו) | ::#החידוש שגם בזמן של חושך ולילה יש השגחה... והחידוש בזה גופא הוא משום שמעמדם של ישראל היה בשינה (פורים תשל"ב)(סוף בלילה ההוא שמ"ו) | ||
::#הגילוי '''ב'''לילה ההוא ולא ביטל את הלילה - נס מלובש בטבע וכו'(לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42) | ::#הגילוי '''ב'''לילה ההוא ולא ביטל את הלילה - נס מלובש בטבע וכו'(לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42) | ||
הלשון "נדדה" מורה על כך שמצד סדר הדברים השינה היתה צריכה להמצאות אלא שהיא נדדה ממקומה והלכה.{{הערה|שם=מד}} | |||
:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי; (בלילה ההוא ת"ש ע' 9) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח) | :מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי; (בלילה ההוא ת"ש ע' 9) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח) | ||