10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] נרשם בין הסדרים של תקיעת שופר: "יתוודה בלחש". | ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] נרשם בין הסדרים של תקיעת שופר: "יתוודה בלחש". | ||
והוראה זו היא רק לבעל תוקע<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלד. ובח"ב עמ' קעד: משמע בסידור שהכוונה היא לכל אחד ואחד. | והוראה זו היא רק לבעל תוקע<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלד. ובח"ב עמ' קעד: משמע בסידור שהכוונה היא לכל אחד ואחד.}}. | ||
בסעודת יום א' ד[[ראש השנה|ר"ה]] [[תשכ"ט]] אמר הרבי, שמפורש בשיחת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] שווידוי זה הוא רק ב[[מחשבה]]. ויש לומר הטעם, כדי שלא יהיה הפסק<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלג רלד. אך בליל ב דר"ה [[תשל"א]] (שם, ב, עמ' קעד) איתא, שמשיחת אדמו"ר הריי"צ משמע שהווידוי צריך להיות בדיבור. | בסעודת יום א' ד[[ראש השנה|ר"ה]] [[תשכ"ט]] אמר הרבי, שמפורש בשיחת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] שווידוי זה הוא רק ב[[מחשבה]]. ויש לומר הטעם, כדי שלא יהיה הפסק<ref>[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלג רלד. אך בליל ב דר"ה [[תשל"א]] (שם, ב, עמ' קעד) איתא, שמשיחת אדמו"ר הריי"צ משמע שהווידוי צריך להיות בדיבור.}}. אין בראש השנה וידוי דברים.. כל ענין התשובה בר"ה הוא כדי שתתקבל ההכתרה.. ולכן אין עניינה בווידוים.. וה'יתוודה בלחש' הוא גם כן ענין געגועים<ref>[[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, כג, עמ' תקיב - ומציין ל[[לקוטי דיבורים]] דלהלן.}}. | ||
אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר מובא בספרי רבותינו: הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת [[תשובה תתאה]].. ה'יתוודה בלחש' הוא ה"בכן" מכל עבודת התשובה תתאה שתחילתה בראש חודש אלול.. ה'יתוודה בלחש' זו כבר דרגת הגעגועים שהבן נמשך לאב.. הגעגועים הפנימיים ביותר אל האב. הזמן של תקיעת השופר הוא עת רצון, והזמן של 'יתוודה בלחש' הוא העת רצון שבעת רצון.. שאז היא התאחדות הבן ה[[בעל תשובה]] עם אבינו שבשמים יתברך ויתעלה<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 102 99. | אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר מובא בספרי רבותינו: הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת [[תשובה תתאה]].. ה'יתוודה בלחש' הוא ה"בכן" מכל עבודת התשובה תתאה שתחילתה בראש חודש אלול.. ה'יתוודה בלחש' זו כבר דרגת הגעגועים שהבן נמשך לאב.. הגעגועים הפנימיים ביותר אל האב. הזמן של תקיעת השופר הוא עת רצון, והזמן של 'יתוודה בלחש' הוא העת רצון שבעת רצון.. שאז היא התאחדות הבן ה[[בעל תשובה]] עם אבינו שבשמים יתברך ויתעלה<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 102 99.}}. עוד מובא: עבודת ראש השנה היא בקבלת עול מלכות שמים. בשעת תקיעת שופר התשובה היא מעומקא דליבא, והווידוי בלחש - בשעת תקיעת שופר - הוא השינוי ממהות למהות. ובאם אינו יכול לפעול זאת בעצמו על-ידי עבודתו שלו, יש לו לבקש מה' יתברך שהוא ישנה אותו ממהות למהות<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 31.}}. | ||
הווידוי בלחש בפרשיות התקיעת שופר הוא על עניינים כאלו שקודם העבודה הפנימית של ליל ראש השנה ותפילות היום לא חשבם כלל לחטא ועוון.. ואם כן אין לו דרך אחרת להפטר מהם אלא על ידי שינוי ממהות למהות, ועל כך הוא הווידוי בלחש - שיהיה בו שינוי זה ממהות למהות<ref>שם, עמ' 41 | הווידוי בלחש בפרשיות התקיעת שופר הוא על עניינים כאלו שקודם העבודה הפנימית של ליל ראש השנה ותפילות היום לא חשבם כלל לחטא ועוון.. ואם כן אין לו דרך אחרת להפטר מהם אלא על ידי שינוי ממהות למהות, ועל כך הוא הווידוי בלחש - שיהיה בו שינוי זה ממהות למהות<ref>שם, עמ' 41}}. | ||
מקובל מרבי [[שלמה חיים קסלמן]], כמדומה בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שה'יתוודה בלחש' עניינו ציור פני ה[[רב]]. | מקובל מרבי [[שלמה חיים קסלמן]], כמדומה בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שה'יתוודה בלחש' עניינו ציור פני ה[[רב]]. | ||