מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
(אין לייחס חשיבות לנתון בלי מקור בפרט כשיש כנגדו מקור ואמין) |
(←המשפט) |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
לאחר שהנתבע סירב להשיב את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועבר העניין להכרעת בית המשפט שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד לקיומו של דיון מסודר. | לאחר שהנתבע סירב להשיב את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועבר העניין להכרעת בית המשפט שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד לקיומו של דיון מסודר. | ||
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. | |||
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]]. | |||
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין). | |||
נציגי אגודת חסידי חב"ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה. | |||
ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו. | |||
במהלך ההכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד. | |||
במהלך | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} |