פרשת הספרים: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 780 בתים ,  9 בינואר 2017
(אין לייחס חשיבות לנתון בלי מקור בפרט כשיש כנגדו מקור ואמין)
שורה 49: שורה 49:
לאחר שהנתבע סירב להשיב את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועבר העניין להכרעת בית המשפט שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד לקיומו של דיון מסודר.
לאחר שהנתבע סירב להשיב את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועבר העניין להכרעת בית המשפט שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד לקיומו של דיון מסודר.


בהמשך לחקירות העורכי דין של כל צד את הצד שכנגד, דרשו העו"ד של צד הנתבע לחקור גם את [[הרבי]] ב[[י"ג בכסלו]] בשנת [[תשמ"ו]] פסק בית המשפט הפדרלי שב[[ארצות הברית]] ש[[הרבי]] לא יחקר על ידי העורכי דין. תמורת זאת כתבו עורכי דין מהצד הנתבע את שאלותיהם ואלו נשאלו אצל הרבי על ידי העו"ד שמצד ה[[מרכז]]. המזכיר שהיה מעורב בפרשיה סיפר שמבחינת הרבי לא היה מניעה לבוא ולהעיד אך הרבי אמר "מה יאמרו ה[[תמימים]]". ואכן ה[[חסיד]]ים לא הסכימו לכך מפאת כבודו של הרבי.
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.  
==== עורכי הדין ====
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).


צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
נציגי אגודת חסידי חבבמשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.
למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]".


שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].  
ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.  
 
במהלך ההכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.
במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב נושא את בתאריך לחודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.


{{להשלים}}
{{להשלים}}
5,403

עריכות