ברית מילה: הבדלים בין גרסאות בדף

ברית מילה (עריכה)

גרסה מ־00:46, 5 בינואר 2017

נוספו 4,098 בתים , 5 בינואר 2017

קצת בכל זאת - תמצית

חזותיקוד ויקי

הנחה

מעלי קבצים, highauser

5,403

עריכות

@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאות 89 שנים לברית של הרבי.
+===שעת הברית===
+הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון|..ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
+שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר..}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסג סעיף א.
+עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה במקרים מצד גורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. אחת המקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון היה אדות למנהגו של ר' [[לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין שנהג להתכונן לתפילה ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, בתפקידו שימש אף כמוהל בעירו, דבר זה הוביל לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר זה הוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה וורשא תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת המתנגדים בחסידים. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתן תמך על המבואר בגמרא{{מקור}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ב[[חתם סופר]], שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטו עליו את השם.
+נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ברוב עם הדרת מלך. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות, אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[גורליק]] כותב כל לדעתו יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות וכי אין למנוע המנהג לעכב את קיום מצוות הברית לאחר הצהרים כשמטרתה התאספות קהל רב בברית הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות מלבד העובדה שבעת ההתוועדות מעוררים בציבור ענייני יראת שמים שתוכנם ועניינם הוא כל המצוות "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} אודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.
 ==להרחבה==