זושא ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,164 בתים ,  1 בינואר 2017
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הכנסת ספר תורה " ב־"הכנסת ספר תורה ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]
[[קובץ:זושא_ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]]]]
הרב '''זושא ריבקין''' נולד ב[[י"ט כסלו]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]] לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא. נפטר ביום ראשון (אחר השקיעה) [[י"ח באדר]] [[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].
הרב '''זושא ריבקין''' היה עסקן חסידי, מותיקי כפר חב"ד.


בילדותו, למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]. לימים סיפר. "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא".
==תולדות חייו==


למד בישיבה ב[[תומכי תמימים ברינוא|ברינואה]] שבצרפת.
נולד ב[[י"ט כסלו]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא.
 
בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא".
 
בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השניה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.
 
לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]].
 
לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שבצרפת.
 
כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.
 
בט"ו סיוון ה'תשי"ד נישא לרעייתו נעמה לבית זיגלבוים.
 
===הקמת מסעדת ישורון===
 
בשנת ה'תשכ"ב הקים בתל אביב את מסעדת 'ישורון'.
 
בשנת ה'תש"ל נקלעה המסעדה לקשיים כלכליים, ור' זושא תכנן למוכרה.
 
כשביקש את ברכתו של הרבי לכך, אמר לו הרבי "לא יתכן, זו ליובאוויטש של תל אביב!". בהתוועדות שנערכה בסמיכות לכך, חילק הרבי 'משקה' למנהלי מוסדות, ונתן בין השאר לר' זושא ואמר "הרי יש לך מסעדה בתל אביב...".


ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.
ר' זושא היה ממקימי [[בית הכנסת]] "[[בית מנחם]]" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.


במשך שנים ארוכות הפעיל את מסעדת "ישורון" בתל אביב, לאור הוראותיו והדרכותיו של הרבי.
במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.


במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.
נפטר ביום ראשון [[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].


==ראו גם==
==ראו גם==
1,370

עריכות