7,240
עריכות
מ
←רקע
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←רקע) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
{{ | סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי. | ||
[[ | |||
==קביעת החג== | |||
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}. | |||
הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב: | |||
א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה. | |||
ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח". | |||
==מצוות החג== | ==מצוות החג== | ||