|
|
| שורה 14: |
שורה 14: |
| ==תקופת ההמתנה== | | ==תקופת ההמתנה== |
|
| |
|
| הימים, ימי תחילת [[חודש אייר]] תשכ"ז.
| | בה' אייר ה'תשכ"ז הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות. |
| | |
| כל צבאות ערב חברו יחדיו בכוונה מוצהרת, שהושמעה שוב ושוב - לכבוש את [[ארץ ישראל]] ולהשליך את יושביה אל הים! החרדה הגדולה לא הייתה רק מנת חלקו של העם היושב בציון. כל עם ישראל, בכל תפוצות הגולה, עצר את נשימתו. [[ארצות הברית]] הורתה לאזרחיה לעזוב את אזור המזרח התיכון כדי להציל את נפשם. כולם, כולם היו משוכנעים שהגרוע מכול עומד להתרחש...
| |
| | |
| נשיא מצרים התגרה בישראל שוב ושוב. הוא כרת ברית וחתם הסכמים עם מדינות ערביות נוספות, למלחמה כוללת של כל האומה המוסלמית כנגד ישראל הקטנה. שונאי ישראל הטילו מצור כמעט הרמטי והפילו על כל תושבי ארץ ישראל אימה ופחד בלתי ניתנות לתיאור.
| |
| | |
| הדיונים בקרב הפיקוד הבכיר של [[צה"ל]], היו כיצד למזער את הנזקים; לדאוג שייהרגו מעט חיילים ככל האפשר ושייכבשו מיד ישראל מעט שטחים ככל האפשר. גם האופטימיסטים הגדולים החליטו ללא צל של ספק, כי בימים הקרובים עומד להתרחש משהו נורא.
| |
| | |
| רבים מתושבי ארץ ישראל שהיתה בידם האפשרות, נמלטו ל[[חוץ לארץ|ארצות חוץ]], בתקווה להציל את נפשם{{הערה|על הבריחה ההמונית ניתן ללמוד מכותרת שנכתבה באחד העיתונים "האחרון שעוזב, שלא ישכח לכבות את האור בשדה התעופה" - דבר המעיד על הבהלה העצומה שאחזה ביהודי ארץ ישראל.}}.
| |
|
| |
|
| ==תשובות מרגיעות מהרבי== | | ==תשובות מרגיעות מהרבי== |