1,370
עריכות
←תולדות חיים
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד | נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] ה'[[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | ||
מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] | מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער. | ||
לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו | לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים ב[[אידיש]]. | ||
בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]]. | |||
מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב. | מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי. | בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי. | ||
שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את | שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית. | ||
למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל. | למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל. | ||