39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כתוב בפסוק "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח", שפסוק זה קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח היינו בכל הקרבנות כולם. ביאור הענין כי המנחה שהיא סולת ושמן זהו ענין עסק התורה שנמשלה ל[[חטה]] שהיא ב[[גימטריא]] [[כ"ב]] [[אותיות התורה]] וצריכה [[מלח]] שהיא לימוד [[פנימיות התורה]] שהיא בבחינת מלח שאין בה השגה כי היא לגמרי מהשגה ומספירת החכמה כנ"ל. | כתוב בפסוק "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח", שפסוק זה קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח היינו בכל הקרבנות כולם. ביאור הענין כי המנחה שהיא סולת ושמן זהו ענין עסק התורה שנמשלה ל[[חטה]] שהיא ב[[גימטריא]] [[כ"ב]] [[אותיות התורה]] וצריכה [[מלח]] שהיא לימוד [[פנימיות התורה]] שהיא בבחינת מלח שאין בה השגה כי היא לגמרי מהשגה ומספירת החכמה כנ"ל. | ||
זהו שאמרו רז"ל{{הערה|פ"ג דמנחות דכ"א ע"א}} על הפסוק במלח תמלח "יכול תבונהו". ופ[[רש"י]]: "יכול יתן בו טעם כ[[בינה]] המתקנת את האדם". כי בינה המתקנת את האדם קאי על [[נפש האלקית]], כי בינה היינו בן [[י"ה]], ועל זה אמרו יכול שאין קרבן [[נפש הבהמית]] עולה לרצון אלא אם כן תתהפך למעלת ומדרגת הביטול דנפש האלקית ממש, ובאמת זהו דבר הקשה כי הנפש האלוקית היא חלק אלוה ממעל שנלקחה מפנימיות העולמות וע"כ יש בה | זהו שאמרו רז"ל{{הערה|פ"ג דמנחות דכ"א ע"א}} על הפסוק במלח תמלח "יכול תבונהו". ופ[[רש"י]]: "יכול יתן בו טעם כ[[בינה]] המתקנת את האדם". כי בינה המתקנת את האדם קאי על [[נפש האלקית]], כי בינה היינו בן [[י"ה]], ועל זה אמרו יכול שאין קרבן [[נפש הבהמית]] עולה לרצון אלא אם כן תתהפך למעלת ומדרגת הביטול דנפש האלקית ממש, ובאמת זהו דבר הקשה כי הנפש האלוקית היא חלק אלוה ממעל שנלקחה מפנימיות העולמות וע"כ יש בה בחינת הביטול האמיתי בטבעה להשתפך בחיק אביה אור א"ס ב"ה משא"כ בנפש הבהמית שלוקחה מ[[קליפת נוגה]]. לכן עונה המדרש, לא כן הוא אלא "תמלח". שעכ"פ תוכל לבוא גם היא לבחינת ביטול היש{{הערה|ליקוטי תורה ויקרא ו, א}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] | ||