12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "שו"ב " ב־"שו"ב "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שו"ב " ב־"שו"ב ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים. | הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים. | ||
נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה | נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. | ||
ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]]. | ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]]. | ||