12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "עצמות " ב־"עצמות ") |
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
צדיק שלא זו בלבד שהתגבר על הרע לגמרי, אלא הצליח גם להפכו לטוב - נקרא "צדיק וטוב לו", "צדיק גמור". | צדיק שלא זו בלבד שהתגבר על הרע לגמרי, אלא הצליח גם להפכו לטוב - נקרא "צדיק וטוב לו", "צדיק גמור". | ||
הסיבה לכך שנקרא כך, שהעובדה שהצליח להפוך גם את ה[[נפש הבהמית]] לטוב, מוכיחה שהגיע לשלימות באהבת ה'. כיון שאין אצלו רע כלל וכולו נהפך לטוב, נקרא "טוב לו". וכן נקרא "צדיק גמור" על שם אהבתו המושלמת לה', שהיא דרגת [[אהבה בתענוגים]]. | הסיבה לכך שנקרא כך, שהעובדה שהצליח להפוך גם את ה[[נפש הבהמית]] לטוב, מוכיחה שהגיע לשלימות באהבת ה'. כיון שאין אצלו רע כלל וכולו נהפך לטוב, נקרא "טוב לו". וכן נקרא "צדיק גמור" על שם אהבתו המושלמת לה', שהיא דרגת [[[[אהבה]] בתענוגים]]. | ||
על דרגה זו של [[צדיק גמור]] אומרת הגמרא{{הערה|סוכה שם.}} "ראיתי בני עלייה והן מועטין", כיון שרוב הצדיקים אינם בדרגה זו. | על דרגה זו של [[צדיק גמור]] אומרת הגמרא{{הערה|סוכה שם.}} "ראיתי בני עלייה והן מועטין", כיון שרוב הצדיקים אינם בדרגה זו. | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
על מדרגת הצדיק מבואר בתניא{{הערה|[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]].}} כי בדרך כלל אין כל אדם זוכה לה, ורק [[נשמה|נשמות]] מזוככות נבראו עם האפשרות והיכולת להיות צדיקים{{הערה|כמאמר [[איוב]] ([[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] טז, א) "בראת צדיקים בראת רשעים". אין הכוונה לבריאתם כצדיקים ורשעים ממש, אלא שיש שנשמותיהם נבראו באופן שיהיה להם היכולת להיות [[צדיק]] ולהתגבר על הרע, ויש [[נשמה|נשמות]] שאין להם כח זה.}}. ולכן עבודתו של יהודי רגיל מתמקדת בעיקרה בעבודת ה[[בינוני]], להלחם עם הרע ולנצחו גם אם לא בעומק הנפש, לפחות בפועל - בלבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]]. | על מדרגת הצדיק מבואר בתניא{{הערה|[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]].}} כי בדרך כלל אין כל אדם זוכה לה, ורק [[נשמה|נשמות]] מזוככות נבראו עם האפשרות והיכולת להיות צדיקים{{הערה|כמאמר [[איוב]] ([[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] טז, א) "בראת צדיקים בראת רשעים". אין הכוונה לבריאתם כצדיקים ורשעים ממש, אלא שיש שנשמותיהם נבראו באופן שיהיה להם היכולת להיות [[צדיק]] ולהתגבר על הרע, ויש [[נשמה|נשמות]] שאין להם כח זה.}}. ולכן עבודתו של יהודי רגיל מתמקדת בעיקרה בעבודת ה[[בינוני]], להלחם עם הרע ולנצחו גם אם לא בעומק הנפש, לפחות בפועל - בלבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]]. | ||
אמנם, גם מיהודי רגיל נדרש להתאמץ ולנסות להיות צדיק, שהרי בירידתו למטה "משביעין אותו תהי צדיק"{{הערה|[[מסכת נדה|נדה]] ל, ב.}}. ולכן עליו להתבונן גם באופן כזה שישפיע על הנפש ויעורר שנאה לרע, וזאת על ידי שיתבונן עד כמה מאוסים עניני ה[[עולם הזה]]; וכן לעורר אהבה לה', על ידי ה[[התבוננות]] בגדולתו. על ידי מאמצים אלו, יתכן שיזכה: (א) להתרגל אט אט ולהשפיע על הנפש אהבה לה' ושנאה לרע '''כמו''' בעבודת הצדיק, (ב) שתתעבר בו [[נפש#דרגות הנפש|רוח]] משרש נשמתו של [[צדיק]] ויזכה לעבודת [[צדיק]] אמיתית. | אמנם, גם מיהודי רגיל נדרש להתאמץ ולנסות להיות צדיק, שהרי בירידתו למטה "משביעין אותו תהי צדיק"{{הערה|[[מסכת נדה|נדה]] ל, ב.}}. ולכן עליו להתבונן גם באופן כזה שישפיע על הנפש ויעורר שנאה לרע, וזאת על ידי שיתבונן עד כמה מאוסים עניני ה[[עולם הזה]]; וכן לעורר [[אהבה]] לה', על ידי ה[[התבוננות]] בגדולתו. על ידי מאמצים אלו, יתכן שיזכה: (א) להתרגל אט אט ולהשפיע על הנפש [[אהבה]] לה' ושנאה לרע '''כמו''' בעבודת הצדיק, (ב) שתתעבר בו [[נפש#דרגות הנפש|רוח]] משרש נשמתו של [[צדיק]] ויזכה לעבודת [[צדיק]] אמיתית. | ||
===בדורנו=== | ===בדורנו=== | ||
אמנם, בדורנו - לאחר כל [[עבודת הבירורים|הבירורים והזיכוכים]] שפעלו [[בני ישראל]] ב[[עבודת הגלות]] - מחדש [[הרבי]] שבכוחו של '''כל יהודי''' להיות צדיק, וזאת גם מבלי העבודה המיוחדת של ה[[התבוננות]] והניסיון לעורר שנאה לרע | אמנם, בדורנו - לאחר כל [[עבודת הבירורים|הבירורים והזיכוכים]] שפעלו [[בני ישראל]] ב[[עבודת הגלות]] - מחדש [[הרבי]] שבכוחו של '''כל יהודי''' להיות צדיק, וזאת גם מבלי העבודה המיוחדת של ה[[התבוננות]] והניסיון לעורר שנאה לרע ו[[אהבה]] לה' (המבוארת בתניא). וזה לשונו הקדוש: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות]], שבת פרשת אמור [[תנש"א]]|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות]], שבת פרשת אמור [[תנש"א]]|תוכן= |