זלדה מישקובסקי (שניאורסון): הבדלים בין גרסאות בדף

'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]] - [[כ"ח בניסן]] [[תשד"מ]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתם של אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ושל אימה רחל שניאורסון בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).

הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

== תולדות חיים ==

מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ), ונקראה על שם סבתה (מצד אביה), הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] (סבתו של הרבי) שנפטרה כשש שנים קודם לכן.

את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית הרפואה במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס.  

אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.

בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהיותה בת יחידה, ללא אחיות ואחים, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה.}}.

היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה.

ב[[תרצ"ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש"י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]].

ב[[תרצ"ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד באוניברסיטת בצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי [[מלחמת השחרור]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט.

בתום המלחמה שודכה עם ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות{{הערה| נולד בשנת [[תרס"ח]] לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה [[רב]] ואב"ד סטוויסק שבליטא.}}. הם נישאו ב[[תש"י]], היא הייתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]].

באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו.

לאחר רעידת האדמה באגאדיר (בה נהרגו תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי:

לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203.}}.

במספר ערים בארץ הקודש נקראו רחובות על שמה. בין הערים תל אביב, כפר סבא, קרית גת ועוד.

שיריה של זלדה התפרסמו בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. בצניעותה, זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור. אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס"ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.

שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ"ך]], אביה וסבה ועוד. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי{{הערה|בכרך ל"ב של [[אגרות קודש]], נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).}}.

==ספרי שירה==

{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}

[[קטגוריה:בנות בית רבי]]