12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "עושר" ב־"עושר"
מ (החלפת טקסט – "עושר" ב־"עושר") |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==דרך הלימוד בתורתו של הרבי== | ==דרך הלימוד בתורתו של הרבי== | ||
בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, אמר הרבי: "לימוד [[תורה שבעל פה]] - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים{{הערה|ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר הרש"ב פרק ל"א: חידושי אגדות מהרש"א [[בבא מציעא]] פה, א. שבת לא, ב. שו"ת חוות יאיר סי' קכג. של"ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק [[תורה שבעל פה]] דף תיב ואילך. מהר"ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ"ו מ"ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.}} בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצ'ובי{{הערה|ראה גם שיחות קודש תשל"ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש"הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר | בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, אמר הרבי: "לימוד [[תורה שבעל פה]] - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים{{הערה|ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר הרש"ב פרק ל"א: חידושי אגדות מהרש"א [[בבא מציעא]] פה, א. שבת לא, ב. שו"ת חוות יאיר סי' קכג. של"ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק [[תורה שבעל פה]] דף תיב ואילך. מהר"ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ"ו מ"ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.}} בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצ'ובי{{הערה|ראה גם שיחות קודש תשל"ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש"הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר וה[[עושר]] שבלימוד התורה, הרי כדאי ומומלץ שתלמידי הישיבה יאזינו מידי פעם לשיעור הצועד בדרך ובשיטה זו.. לימוד כזה מעניק רחבות ועמקות לא רק בלימוד התורה שעל אתר, אלא גם בכללות הגישה אל תלמוד תורה.}} - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 572.}}. | ||
התבטאות זו מקבילה לעדותו של ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב. | התבטאות זו מקבילה לעדותו של ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב. | ||