|
|
שורה 53: |
שורה 53: |
|
| |
|
| ==הקפות שניות== | | ==הקפות שניות== |
| במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נהגו ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
| | {{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}} |
| | על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. |
|
| |
|
| מקור המנהג הוא ר' [[חיים ויטאל]] המתאר בספרו שער הכוונות את מנהגי רבו ה[[אר"י]] ב[[צפת]], שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג ל[[חברון]] ולישיבת המקובלים בית אל ב[[ירושלים]]{{הערה|כפי עדות הרב חיד"א בספרו לדוד אמת}}, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים{{הערה|מעיד על כך ר' יהוסף שווארץ באגרת לאחיו בגרמניה}}ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות איטליה, והמזרח - טורקיה, בגדאד, פרס, כורדיסטן, הודו.<ref>תולדות חג שמחת תורה, עמוד 284</ref>
| | הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים. |
|
| |
|
| מלבד המקור ביחס לאר"י, הוזכרו שתי סיבות נוספות להקפות השניות:
| | המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם. |
| * השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה.{{הערה|1=בתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}}
| |
| * לאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך".
| |
|
| |
|
| == ניגונים לשמחת תורה == | | == ניגונים לשמחת תורה == |