1,047
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " סיון " ב־" סיוון ") |
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ה'''מנהג''' הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן הגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה. | ה'''מנהג''' הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן הגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה. | ||
בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו{{הערה|כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".}}. היחס למנהגים הוא מקודש ביותר, | בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו{{הערה|כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".}}. | ||
היחס למנהגים הוא כפול, מצד אחד מנהג הוא מקודש ביותר,עד ש"מנהג מבטל דין", ומצד שני דרשו ש"מנהג אותיות גהנם" על אותם מנהגים גרועים וסותרי הלכה שנכנסו בקהילות מסויימות. ספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לבדיקת כשרותם, לתיעודם, ולהפצתם. | |||
מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה. | מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה. | ||