39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הלכותיה== | ==הלכותיה== | ||
דעת [[רבי שמעון]] היא שלא די בקריאת שם הביכורים בעוד הפירות על העץ, | דעת [[רבי שמעון]] היא שלא די בקריאת שם הביכורים בעוד הפירות על העץ, אלא ש"חוזר וקורא אותם [[ביכורים]] מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה מבאר הרבי: לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע השדה, אינם נקראים בשם "פירות", אלא "שדה" (כל אשר בשדה), ולכן ס"ל לר"ש שעדיין אי אפשר לקדש אותם לשם ביכורים. דוגמת [[מעיין]] שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין, עדיין אינם מציאות של מים, כי אם מציאות של מעיין, שמורכב מחלקים מסויימים שמהם יכולה להיות אחר כך מציאות של מים. | ||
ולכן מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים - פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין - יש קס"ד בתוספות{{הערה| | ולכן מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים - פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין - יש קס"ד בתוספות{{הערה|ד"ה שמא - בכורות נה, ב. וראה [[אגרות-קודש]] להרבי, חלק י"ב ע' שמ.}}שמטהרים דוקא בזוחלין ולא באשבורן. | ||
מי שיש לו שני אילנות מביא ואינו קורא, מי שיש לו שלשה אילנות מביא וקורא (בספר [[נועם אלימלך]] לרבי [[אלימלך מליז'נסק]]{{הערה|פרשת כי תבא}} מפרש כי הכוונה על פי פנימיות התורה היא כי ישנם שלשה דרגות בעבודת ה' המשולים כנגד [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נה"י]], ומצות ביכורים מיוחדת למי שזכה לכל שלשת הדרגות דהיינו לעבוד את ה' בפנימיות). | מי שיש לו שני אילנות מביא ואינו קורא, מי שיש לו שלשה אילנות מביא וקורא (בספר [[נועם אלימלך]] לרבי [[אלימלך מליז'נסק]]{{הערה|פרשת כי תבא}} מפרש כי הכוונה על פי פנימיות התורה היא כי ישנם שלשה דרגות בעבודת ה' המשולים כנגד [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נה"י]], ומצות ביכורים מיוחדת למי שזכה לכל שלשת הדרגות דהיינו לעבוד את ה' בפנימיות). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בנוסף מובא בגמרא {{הערה|כתובות דף קה ב}}: תניא ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו וכי אלישע אוכל בכורים הוה? אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים. | בנוסף מובא בגמרא {{הערה|כתובות דף קה ב}}: תניא ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו וכי אלישע אוכל בכורים הוה? אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים. | ||
===אצל אדה"ז=== | |||
בקשר לכך מסופר כי פעם הלכו חסידים לאדמו"ר הזקן, ובלכתם בדרך התווספו אליהם אלפי חסידים מכמה וכמה מקומות, ולקחו [[שור]] וציפו את קרבניו בזהב כסדר הבאת הביכורים ד"השור הולך לפניהם וקרניו מצופין [[זהב]]", וכך באו לאדמו"ר הזקן. כאשר אדמו"ר הזקן ראה אותם מהחלון נכנס לחדרו והתגלגל על הארץ ואמר: מהם רוצים ממני? ואמרה הרבנית - הם רוצים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך. אמר אדה"ז: אם כן אומר ואומר. | |||
ואז אמר אדה"ז תורה על מאמר ה[[משנה]] "החליל מכה לפניהם" כי החליל הוא מלשון [[חלל]] ו[[מקום פנוי]], ומכה ל' כהה (טונקל), וזהו החליל מכה לפניהם שהחלל ומקום פנוי נעשה כהה לפני מביאי הביכורים מגודל האר המצוה דהבאת ביכורים.{{הערה|משיחת חג השבועות תשי"ג}}. | |||
===אצל הרבי=== | |||
ואז אמר אדה"ז תורה על מאמר | |||
גם אצל הרבי היו חסידים שהביאו ביכורים, כך למשל החסיד ר' [[חיים נחמן קובלסקי]] היה מביא ביכורים לרבי מדי חג השבועות. | גם אצל הרבי היו חסידים שהביאו ביכורים, כך למשל החסיד ר' [[חיים נחמן קובלסקי]] היה מביא ביכורים לרבי מדי חג השבועות. | ||