קונטרס סדר מכירת חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 9: שורה 9:


=== החלק השני ===
=== החלק השני ===
בנוסף ל"סדר מכירת החמץ" כתב [[אדמו"ר הזקן]] בנפרד את "סדר מכירת בהמה המבכרת", אשר דיניהם שווים זה לזה בכמה פרטים, אך אחר כך נדפסו יחד.
בנוסף ל"סדר מכירת החמץ" כתב [[אדמו"ר הזקן]] בנפרד את "סדר מכירת [[בהמה]] המבכרת", אשר דיניהם שווים זה לזה בכמה פרטים, אך אחר כך נדפסו יחד.


בתחילה נפתח "סדר מכירת בהמה המבכרת" במלים: {{ציטוטון|ענין מכירת בהמה המבכרת}}, אך כאשר התאחדו לקונטרס אחד שונה הפתיח ל: {{ציטוטון|ומענין לענין באותו ענין דמכירת חמץ לנכרי, באתי כמזכיר גם כן ענין מכירת בהמה המבכרת}}.
בתחילה נפתח "סדר מכירת [[בהמה]] המבכרת" במלים: {{ציטוטון|ענין מכירת [[בהמה]] המבכרת}}, אך כאשר התאחדו לקונטרס אחד שונה הפתיח ל: {{ציטוטון|ומענין לענין באותו ענין דמכירת חמץ לנכרי, באתי כמזכיר גם כן ענין מכירת [[בהמה]] המבכרת}}.
האיחוד בין הקונטרסים גרם לשינויי לשון נוספים שהוצרך רבינו הזקן לתקן.
האיחוד בין הקונטרסים גרם לשינויי לשון נוספים שהוצרך רבינו הזקן לתקן.


=== החלק השלישי ===
=== החלק השלישי ===
בסוף סדר מכירת חמץ ובהמה המבכרת, נוסף קטע אחד המתחיל: "ומדי דברי בענין הבכור", והוא פסק הלכה של רבינו הזקן בענין "מום שבתנוך אוזן הבכור" והוא פסק רבינו בענין מום שבתנוך אוזן הבכור, אשר חלק האוזן הנקרא תנוך איננו אותו סחוס רך שבאוזן מבחוץ, אלא הוא הסחוס הקשה שבאוזן מבפנים, אצל נקב האוזן, שדוקא בו נעשה הבכור בעל מום.
בסוף סדר מכירת חמץ ו[[בהמה]] המבכרת, נוסף קטע אחד המתחיל: "ומדי דברי בענין הבכור", והוא פסק הלכה של רבינו הזקן בענין "מום שבתנוך אוזן הבכור" והוא פסק רבינו בענין מום שבתנוך אוזן הבכור, אשר חלק האוזן הנקרא תנוך איננו אותו סחוס רך שבאוזן מבחוץ, אלא הוא הסחוס הקשה שבאוזן מבפנים, אצל נקב האוזן, שדוקא בו נעשה הבכור בעל מום.


פסק ההלכה הגיע בעקבות מקרה שאירע בליאדי זמן קצר לאחר שהגיע לשם בשלהי קיץ [[תקס"א]], שהרב המקומי התיר כזה מום וכשהגיע השאלה לפני רבינו הזקן הוציא פסק כי צריך לקבור את [[בשר]] החמור והוא בעל מום.
פסק ההלכה הגיע בעקבות מקרה שאירע בליאדי זמן קצר לאחר שהגיע לשם בשלהי קיץ [[תקס"א]], שהרב המקומי התיר כזה מום וכשהגיע השאלה לפני רבינו הזקן הוציא פסק כי צריך לקבור את [[בשר]] החמור והוא בעל מום.
39,916

עריכות