משתמש:הנחה/מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

בחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום, והכוונה בזה היא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי ההמשכה האור שעל ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} או משום שהמצוות המלובשים בלבושים הגשמיים ששרשם מ[[קליפת נוגה]] ההמשכה שעל ידם היא ממדרגה נמוכה יותר ותתבטל לעתיד מעוצם הגילוי שיהי אז. ולמרות זאת על לימוד הלכות של תורה שבע"פ אמרו חז"ל שקיימים לעולם משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה הוא נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות לפי שההלכה המתבארת בתורה שבעל פה היא עצמה עצם רצון העליון שלמעלה מהגילוי שיהי לעתיד.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג, ב].}}{{הערה|ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"ט חלק ב עמוד תקע"ג].}} ולגילוי העצום שיאיר לעתיד אין ביד האדם להמשיכו על ידי מעשיו ולכן המצוות בטלות לפי שאין בכוחם להמשיך דרגה זו אלא הם רק הכנה להמשכתה בדרך ממילא.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א עמוד רצא].}} אמנם ביאורים אלו הם לביאור הרשב"א שמצוות בטילות בפועל הוא רק בזמן המיתה,{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} ומוסיפה על ביאורם שגם לאחר התחייה אף שאינם בטילות בפועל ההמשכה שכל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו שיטתו של האדמו"ר הזקן ב[[תניא - פרק ל"ו|תניא פרק לו]] שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של קיום המצוות וביטולם באופן מוחלט יהיה באלף השביעי (ולפי זה מחדש שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו באלף השביעי){{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}} ביאור נוסף מובא בחסידות בסיבת ביטול המצוות מעשיות שהוא מצד חוסר עניין בבירור הגשמי שעל ידם.{{הערה|[[אדמו"ר האמצעי]], [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/11/97c/97c.htm שער תשובה צז, ב -צח, א].}}{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}}

כהמשך לכך ובעומק יותר מסביר הרבי, כי גם השיטה שהציווי יתבטל (תוספות) אין הכוונה שהמצווה עצמה תתבטל, שהרי ההלכות של תורה שבעל פה אינן בטלים לעולם וזאת משום שבעצם הרצון להיותו רצון של הקב"ה לא שייך שינוי, שכשם שבו לא שייך שינוי כן גם ברצונו העצמי לא שייך שינוי, וביטול המצוות משמעותן ביטול '''הציווי''' ולא ביטול ה'''מצווה''', (ביטול הציווי אינו מהווה שינוי בו משום שהרצון בציווי האו חיצוניות הרצון) ואדרבה בזמן ההוא יעשו האדם והעולם חדורים ברצון ה' עד שההתאחדות עמה תהיה עד כדי כך שלא יהיה שייך ציווי כי אם בדרך ממילא יתקיימו בהם המצוות מצד התאחדותם עם הרצון העליון (ועל דרך העניין של [[אבן מקיר תזעק]]). ובניגוד לזמן הגלות שבו קיום המצוות היא על ידי הציווי לאדם והמצווה היא מציאות נוספת על האדם שעליו לקיימה, לעתיד לבוא יהיו האדם והמצווה מציאות אחת.{{הערה|הרבי, קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם".}}