39,916
עריכות
←לפני הצמצום או לאחריו
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==לפני הצמצום או לאחריו== | ==לפני הצמצום או לאחריו== | ||
[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC) | [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC) | ||
:בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש [[אלב"מ]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC) | |||