12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
מ (החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}. | בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}. | ||
בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים. | בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים. | ||