12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מכל מקום "
מ (החלפת טקסט – "אעפ"כ" ב־"אף על פי כן") |
מ (החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מכל מקום ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש. | יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש. | ||
זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. | זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מכל מקום שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | ||
חכמים תיקנו{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. | חכמים תיקנו{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מכל מקום שם.}}. | ||
הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים. | הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים. | ||