ד: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 111 בתים ,  27 בספטמבר 2016
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
 
האות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
==גומל דלים==
 
חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].
חז"ל אמרו כי [[גימ"ל]] דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות [[גימ"ל]] מורה על ספירת ה[[יסוד]] המשפיעה ל[[דל"ת]] המורה על ספירת ה[[מלכות]].


שורה 7: שורה 6:


ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
 
==צורת הד' כמקבל==
על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפלה, והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה". כוונתו ככל הנראה כי אות זו מרמזת למידת המלכות בשעה שמקבלת את ההשפעה ממידת ה[[יסוד]] על ידי אות [[ג]] המורה להשפעה (כמבואר בערכו), על ידי התפלה שהיא שורש ההשפעה.
על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפלה, והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה". כוונתו ככל הנראה כי אות זו מרמזת למידת המלכות בשעה שמקבלת את ההשפעה ממידת ה[[יסוד]] על ידי אות [[ג]] המורה להשפעה (כמבואר בערכו), על ידי התפלה שהיא שורש ההשפעה.


ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות.
ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אותיות]]
39,916

עריכות