ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''' הוא עולם מעולמות אריך אנפין המוזכר בזוהר הקדוש בקיצור, ומב...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''' הוא עולם מעולמות [[אריך אנפין]] המוזכר בזוהר הקדוש בקיצור, ומבואר בארוכה בספר [[עמק המלך]]. עולם זה הוא לבוש לנשמה על מנת שתוכל לקבל את האור של [[שערות]] אריך אנפין, כמשל הרואה בשמש דרך עששית.
'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''' הוא עולם מעולמות [[אריך אנפין]] המוזכר בזוהר הקדוש בקיצור, ומיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף" ומבואר בארוכה בספר [[עמק המלך]]. עולם זה הוא לבוש לנשמה על מנת שתוכל לקבל את האור של [[שערות]] אריך אנפין, כמשל הרואה בשמש דרך עששית.
 
עולם זה מוזכר גם ב[[עץ חיים]], ועל שמו נקרא אחד מספריו העמוקים של האר"י ז"ל הנקרא בשם "ארבע מאות שקל כסף".
==בזוהר הקדוש==
מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':
אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ|מקור=זוהר ח"א דף קכג, ב}}


==לשון עמק המלך==
==לשון עמק המלך==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש זעיר הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהילים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם הויה במילוי יודי"ן, ארבע יודי"ן אלו כלולים מעשר, ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא הצדיק המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא אותיות שנכנסו אל כל כליה של בינה, אחר כך נעשה אריך אנפין כנודע, שבינה הסדוקה נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות חצים לימין וחצים לשמאל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהילים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם הויה במילוי יודי"ן, ארבע יודי"ן אלו כלולים מעשר, ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא הצדיק המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא אותיות שנכנסו אל כל כליה של בינה, אחר כך נעשה אריך אנפין כנודע, שבינה הסדוקה נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות חצים לימין וחצים לשמאל:
מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}
מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}


39,916

עריכות