ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 4 בתים ,  23 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ")
שורה 32: שורה 32:
מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי".
מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי".


[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר הסתלקות אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.


[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".
[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".