צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – " ב"ה " ב־" ברוך הוא ")
שורה 18: שורה 18:
ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:
ובפרטיות במטרת הצמצום כמה עניינים:


* '''א'''. מציאות המאור היא באין ערוך למציאות האור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום. {{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}
* מציאות האור היא באין ערוך למציאות המאור ובהכרח שהמשכת האור מהמאור יהיה על ידי צמצום.{{הערה|שם=באתי לגני מה|מאמר באתי לגני תשמ"ה.}}


*לבד זאת, האור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום {{הערה|שם=באתי לגני מה}} ויתירה מכך, מכיוון שהעצמות ממש הוא מובדל מכל עניין, וכל העניינים  ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}}, לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}
*לבד זאת, גם ביחס לאור עצמו כפי שהוא כלול בעצמותו הוא אינו בבחינת מציאות כלל ובכדי שיתגלה ויהיה "מציאות אור" בהכרח שיהיה צמצום,{{הערה|שם=באתי לגני מה}} וזאת מכיוון שהעצמות ממש מובדל מכל עניין, וכל העניינים  ([[יכולת]], [[מאור]], [[אור]]) שבה הם בה בהשוואה ממש ומציאותם הם מציאות אחת עם העצמות,{{הערה|ראה מאמר החודש הזה לכם תשמ"ז הערה 28 29 (לתוספת ביאור ראה ספר "להבין ולהשכיל" (ביאורי ר' יואל כהן על מאמרי הרבי) במאמר כי ישאלך בנך בעיונים)}} לכן המשכת האור מהאור הכלול בה הוא בהכרח על ידי "צמצום מבהיל".{{הערה|שם=יתרו מה|שבת פרשת יתרו תשמ"ה.}}


* הדרגה האחרונה בירידת האור שלפני הצמצום הוא ירידה שמשייכת אותו לעולמות. שהרי זה מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות וזה גופא מורה על שייכותו. ירידה זו להיות שייך לעולמות נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}
* גם בפרטי הירידות שבאור לפני הצמצום בהכרח שיבואו על ידי צמצומים. וכמו הדרגה האחרונה באור שלפני הצמצום שאף שהיא לפני הצמצום היא כבר "שייכת"  לעולמות. והראיה לכך, שהרי מה שאי אפשר להיות עולמות ללא צמצום הראשון הוא משום שהאור שהיה ממלא מקום החלל סותר לעולמות, זה גופא מורה על שייכותו לעולמות שלכן הוא סתירה למציאותם. ירידה זו באור - להיות שייך לעולמות - נוצרת על ידי הדרגה הנמוכה שבצמצום שבבחינת מרובע.{{הערה|שם=באתי לגני מה}}


ביאור נוסף במהות הצמצום נעוץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}
ביאור נוסף במהות הצמצום נעוץ בכך שהמשכת האור היא גילוי רצוני ולא בדרך ממילא (כאור השמש). ורצון הוא צמצום ו"העכבה" שרצון אותיות צינור.{{הערה|[[הרבי הרש"ב]] תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152.}}{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.}}{{הערה|ספר הערכים חלק ג עמוד ע.}}
שורה 34: שורה 34:
מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
מצד זה שעצמותו אינה מוגדרת בשום גדר המשכת האור ממנו יכולה להיות בדרך התהוות יש מאין כמציאות היש (ולא עילה ועלול),
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
ורק לפי שכך קיבל רבנו הזקן, שרק היש הגשמי הוא לבדו נברא מהעצמות בדרך יש מאין, וכל שאר הגילויים משתלשלים בדרך עילה ועלול בהכרח שיש צמצומים למעלה מצמצומים עד לדרגה הראשונה שעל ידה נמשך האור מהאור הכלול בעצמותו.{{הערה|שיחת שבת פרשת תצווה תשמ"ה.}}
===עניינו: לאחרי הצמצום===
===עניינו: לאחרי הצמצום===


5,403

עריכות