שינה בשבת תענוג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר "
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
מ (החלפת טקסט – "בשר " ב־"בשר ")
שורה 1: שורה 1:
'''השינה בשבת''' היא [[מצווה]], מכיון ענינו של יום ה[[שבת]] הוא - מנוחה, שזהו הפירוש הפשוט דתיבת "שבת" (מלשון שביתה ומנוחה). וכללות ההנהגה דיום השבת היא באופן של [[תענוג]], היינו, תענוג ה[[גוף]] כפשוטו בגוגע לענינים גשמיים כפשוטם, אכילה ושתיה בשר שמן ויין ישן) ושינה, וכיו"ב.
'''השינה בשבת''' היא [[מצווה]], מכיון ענינו של יום ה[[שבת]] הוא - מנוחה, שזהו הפירוש הפשוט דתיבת "שבת" (מלשון שביתה ומנוחה). וכללות ההנהגה דיום השבת היא באופן של [[תענוג]], היינו, תענוג ה[[גוף]] כפשוטו בגוגע לענינים גשמיים כפשוטם, אכילה ושתיה [[בשר]] שמן ויין ישן) ושינה, וכיו"ב.


== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל ==
== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל ==
שורה 7: שורה 7:
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעוה"ב צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או [[לימוד התורה]] סתם (ובפרט ש"ב[[שבת]] ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?!
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעוה"ב צריך להתבטא בתענוג ה[[גוף]] בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או [[לימוד התורה]] סתם (ובפרט ש"ב[[שבת]] ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?!


הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מסביר, כי אמנם כאשר מדברים אודות התענוג דיום השבת באכילה ושתיה, - על אף שעצם התענוג באכילה ושתי' הוא ענין של ירידה אצלו, הרי בשעת האכילה ושתיה יכול לחשוב אודות [[ניצוצות קדושה|ניצוצי הקדושה]] הנמצאים בבשר שמן וביין ישן, שהם נעלים יותר מאשר ניצוצי הקדושה הנמצאים בבשר ויין סתם (למרות שגם אז אומרים לו שעיקר התעגוג ביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] מהבשר ויין הגשמיים כפשוטם, ולא מניצוצי הקדושה שבהם); אבל כאשר מדברים אודות ענין השינה - הרי בעת השינה אינו מסוגל לעשות מאומה. כאשר הוא הולך לישון, יכול לחשוב ולהתבונן שהוא עושה זאת כדי לקיים מצות עונג שבת, אבל בעת השינה עצמה אינו מסוגל לעשות מאומה. ואם כן, בודאי שהתענוג בענין השינה נחשב לירידה לגבי מעמדו ומצבו!
הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}} מסביר, כי אמנם כאשר מדברים אודות התענוג דיום השבת באכילה ושתיה, - על אף שעצם התענוג באכילה ושתי' הוא ענין של ירידה אצלו, הרי בשעת האכילה ושתיה יכול לחשוב אודות [[ניצוצות קדושה|ניצוצי הקדושה]] הנמצאים ב[[בשר]] שמן וביין ישן, שהם נעלים יותר מאשר ניצוצי הקדושה הנמצאים ב[[בשר]] ויין סתם (למרות שגם אז אומרים לו שעיקר התעגוג ביום השבת צריך להיות תענוג ה[[גוף]] מה[[בשר]] ויין הגשמיים כפשוטם, ולא מניצוצי הקדושה שבהם); אבל כאשר מדברים אודות ענין השינה - הרי בעת השינה אינו מסוגל לעשות מאומה. כאשר הוא הולך לישון, יכול לחשוב ולהתבונן שהוא עושה זאת כדי לקיים מצות עונג שבת, אבל בעת השינה עצמה אינו מסוגל לעשות מאומה. ואם כן, בודאי שהתענוג בענין השינה נחשב לירידה לגבי מעמדו ומצבו!


הרבי הוסיף, כי ענין זה מודגש בפרט כאשר מדברים אודות תענוג בענין השינה - במשך זמן ממושך,
הרבי הוסיף, כי ענין זה מודגש בפרט כאשר מדברים אודות תענוג בענין השינה - במשך זמן ממושך,
39,916

עריכות