7,747
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אע"פ" ב־"אף על פי") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
(21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ההלכתי "כוס של ברכה"|אחר=חלוקת כוס של ברכה מידי [[הרבי]]|ראו=[[חלוקת כוס של ברכה]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ההלכתי "כוס של ברכה"|אחר=חלוקת כוס של ברכה מידי [[הרבי]]|ראו=[[חלוקת כוס של ברכה]]}} | ||
[[קובץ:כוס של ברכה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוס של ברכה]] | |||
'''כוס של ברכה''' הוא כינוי לכוס [[יין]] שמברכים עליה ברכה נוספת מלבד ברכת היין. ברכה זו נעשית בזמנים שונים, כגון [[קידוש]] ו[[הבדלה]], וכן ב[[ברכת המזון]]. בנוגע לכוס הזאת ישנם דינים מיוחדים בנוגע לנקיותה, מילויה והגבהתה. | '''כוס של ברכה''' הוא כינוי לכוס [[יין]] שמברכים עליה ברכה נוספת מלבד ברכת היין. ברכה זו נעשית בזמנים שונים, כגון [[קידוש]] ו[[הבדלה]], וכן ב[[ברכת המזון]]. בנוגע לכוס הזאת ישנם דינים מיוחדים בנוגע לנקיותה, מילויה והגבהתה. | ||
שורה 7: | שורה 8: | ||
===קידוש והבדלה=== | ===קידוש והבדלה=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | ||
[[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}}{{הערה|רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, המצווה נלמדת מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. ציווי הזכירה הינו ציווי על זכירה המתבטאת בשבח ובקידוש. | |||
זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם | זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם חיוב ההבדלה היא גם חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מכל מקום שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | ||
חכמים תיקנו{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. | חכמים תיקנו{{הערה|רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מכל מקום שם.}}. | ||
הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, | הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים. | ||
===ברכת המזון=== | ===ברכת המזון=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת המזון]], [[ברכת הזימון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת המזון]], [[ברכת הזימון]]}} | ||
יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קפב סעי' א-ב.}} אומרים{{הערה|תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.}}, ש[[ברכת המזון]] טעונה כוס אפילו ביחיד. וצריך לחזר אחריה{{הערה|רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.}} כדרך שמחזרין אחרי כל המצות שהן חובה, ולכן, אם אין לו כעת כוס לברך עליו, אבל הוא מצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם הוא יפסיד ארוחה – לא יאכל{{הערה|טור ושו"ע שם. וראה קו"א בסי' קצו ס"ק א שמיישב אדמו"ר הזקן את קושיות המ"א כאן ס"ק א.}}. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד, צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזון; | יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' קפב סעי' א-ב.}} אומרים{{הערה|תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.}}, ש[[ברכת המזון]] טעונה כוס אפילו ביחיד. וצריך לחזר אחריה{{הערה|רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.}} כדרך שמחזרין אחרי כל המצות שהן חובה, ולכן, אם אין לו כעת כוס לברך עליו, אבל הוא מצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם הוא יפסיד ארוחה – לא יאכל{{הערה|טור ושו"ע שם. וראה קו"א בסי' קצו ס"ק א שמיישב אדמו"ר הזקן את קושיות המ"א כאן ס"ק א.}}. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד, צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזון; מה שאין כן בשלשה שמזמנים יחד, המברך על הכוס מוציאם ידי חובתם מהכוס, כמו שמוציאם מברכת המזון. | ||
ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, ש[[ברכת המזון]] אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון. | ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, ש[[ברכת המזון]] אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון. | ||
ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. ראב"ד ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה. | ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. [[ראב"ד]] ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה. | ||
====למעשה==== | ====למעשה==== | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב שנוהגים עכשיו כמו הדעה השלישית שאין צריך לחזר, אבל אם יש – זוהי מצווה מן המובחר. | ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב שנוהגים עכשיו כמו הדעה השלישית שאין צריך לחזר, אבל אם יש – זוהי מצווה מן המובחר. | ||
שורה 41: | שורה 42: | ||
בליל הסדר ישנו חיוב מיוחד לשתות ארבע כוסות [[יין]] על סדר ההגדה, כשכל אחד מהם מציין חלק אחר, שתיה שלא על הסדר אינה נחשבת. | בליל הסדר ישנו חיוב מיוחד לשתות ארבע כוסות [[יין]] על סדר ההגדה, כשכל אחד מהם מציין חלק אחר, שתיה שלא על הסדר אינה נחשבת. | ||
חיוב זה כולל את האנשים והנשים, מה[[עשירות|עשיר]] ועד לעני. אפילו עני המתפרנס מן | חיוב זה כולל את האנשים והנשים, מה[[עשירות|עשיר]] ועד לעני. אפילו [[עני]] המתפרנס מן ה[[צדקה]] ואין לו מעות לקנות [[יין]] לארבע כוסות, ולא נתנו לו הגבאים, חייב ללות או למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל [[יין]] לד' כוסות. כמו כן, חיוב זה הוא גם למי שיין מזיקו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תעב סעי' יד-ל.}}. | ||
===בשמחות=== | ===בשמחות=== | ||
שורה 47: | שורה 48: | ||
====החיוב==== | ====החיוב==== | ||
חיוב זה אינו בתוקף כמו החיובים המוזכרים לעיל, כיוון שלחיובים הקודמים יש מקור בגמרא, | חיוב זה אינו בתוקף כמו החיובים המוזכרים לעיל, כיוון שלחיובים הקודמים יש מקור בגמרא, מה שאין כן חיובים אלו שהינם רק מתקנת הגאונים על יסוד דברי הגמרא{{הערה|ברכות לה, א.}} "אין אומרים שירה אלא על היין". | ||
בגלל זה יש שינוי בנוגע לשתיית הכוס, שלא צריך לשתות ממנה "מלוא לוגמיו" – שיעור שאותו צריך לשתות בכל דבר שצריך כוס{{הערה|שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' סה. בית יוסף יו"ד סי' רסה ד"ה ומנהג ליתן. ט"ז שם ס"ק י.}}. | בגלל זה יש שינוי בנוגע לשתיית הכוס, שלא צריך לשתות ממנה "מלוא לוגמיו" – שיעור שאותו צריך לשתות בכל דבר שצריך כוס{{הערה|שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' סה. בית יוסף יו"ד סי' רסה ד"ה ומנהג ליתן. ט"ז שם ס"ק י.}}. | ||
שורה 54: | שורה 55: | ||
עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}. | עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}. | ||
'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|[[ברייתא]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי [[יין]] ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | '''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ{{הערה|[[ברייתא]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי [[יין]] ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | ||
'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו [[יין]] בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל [[יין]] על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, | '''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה|רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו [[יין]] בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה|הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל [[יין]] על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, על פי מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו [[יין]] הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו [[יין]] סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ו[[בבא בתרא]] צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה. וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה|טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}. | ||
'''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}. | '''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}. | ||
שורה 80: | שורה 81: | ||
==פגימת היין== | ==פגימת היין== | ||
;האיסור | ;האיסור | ||
על כוס היין{{הערה|בהבא לקמן ראה שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סי' קפב סעי' ד-ו. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} להיות ללא פגימה{{הערה|פסחים קו, א. טור ושו"ע ס"ג.}}, שתיה מהכוס 'פוגמת' אותה ופוסלת את היין לקידוש, דין זה קיים גם במקרה בו השותה שתה את היין מרחוק באמצעות שפיכה מהאויר . במקרה בו שפך לתוך ידו או לתוך כלי ולאחר מכן שתה, היין לא נחשב כפגום{{הערה|ברכות נב, א. תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה טעמו. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם.}}. מכיון שהכוס לא צריכה להיות מלאה כולה מיין, ודי ברביעית; והבעיה היחידה היא – שהכוס לא תהיה חסרה{{הערה|עי' מ"א סוף סי' זה.}}, לכן צריך לומר, שמדובר כאן כאשר הוא שפך ממנו ממש קצת, באופן שהכוס עדיין נקראת מלאה{{הערה|ט"ז ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ז.}}, או שהוא שפך את תכולתה לכוס קטנה יותר, והיא מלאה{{הערה|ט"ז שם. מ"א ס"ק ז.}}, או שהוא מכניס לכוס משהו בכדי להגביה את היין, שהכוס תהיה מלאה. | |||
ואפילו אם הוא שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה, נפגם כל היין שבהם{{הערה|פסחים שם. טור ושו"ע שם.}}. אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפיד{{הערה|רשב"ם שם ד"ה אפילו. שו"ע שם.}}; ויש מחמירין{{הערה|רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).}}. ויש לחוש לדבריהם לכתחלה{{הערה|כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.}}, שלא להניח לשתות אפילו מפי הברז שבחבית גדולה{{הערה|כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.}}. | ואפילו אם הוא שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה, נפגם כל היין שבהם{{הערה|פסחים שם. טור ושו"ע שם.}}. אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפיד{{הערה|רשב"ם שם ד"ה אפילו. שו"ע שם.}}; ויש מחמירין{{הערה|רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).}}. ויש לחוש לדבריהם לכתחלה{{הערה|כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.}}, שלא להניח לשתות אפילו מפי הברז שבחבית גדולה{{הערה|כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.}}. | ||
שורה 89: | שורה 90: | ||
אופן נוסף לתקן את היין, הוא בהחזרתו לקנקן, וכך הוא מתבטל בתוכו ברוב וכשר{{הערה|תשב"ץ סי' שיג. הובא בארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב. טור ושו"ע ס"ה.}}. אמנם, אין לעשות כן. ולכן '''נוהגים''' להוסיף עליו מעט מהקנקן, ובזה מיתקן; ואחר כך שופכים את הכוס לתוך הקנקן, וחוזרים ומוציאים את היין מהקנקן לשם ברכה{{הערה|מ"א ס"ק ט.}}. | אופן נוסף לתקן את היין, הוא בהחזרתו לקנקן, וכך הוא מתבטל בתוכו ברוב וכשר{{הערה|תשב"ץ סי' שיג. הובא בארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב. טור ושו"ע ס"ה.}}. אמנם, אין לעשות כן. ולכן '''נוהגים''' להוסיף עליו מעט מהקנקן, ובזה מיתקן; ואחר כך שופכים את הכוס לתוך הקנקן, וחוזרים ומוציאים את היין מהקנקן לשם ברכה{{הערה|מ"א ס"ק ט.}}. | ||
גם על ידי הוספת מעט [[מים]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין]] בין שאר משקים שהם חמר מדינה, אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים. | גם על ידי הוספת מעט [[מים]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין]] בין שאר משקים שהם [[חמר מדינה]], אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים. | ||
אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין]] שאינו פגום{{הערה| ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}. | אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין]] שאינו פגום{{הערה|ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}. | ||
בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין]] ולא [[מים]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}. | בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין]] ולא [[מים]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם [[חמר מדינה]] או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}. | ||
= | ==[[חמר מדינה]]== | ||
במקומות שבהם [[יין]] איננו מצרך זול ומצוי, אפשר לברך על שאר משקאות חשובים במקום, אך רק באלו החשובים כ"שיכר" | במקומות שבהם [[יין]] איננו מצרך זול ומצוי, אפשר לברך על שאר משקאות חשובים במקום, אך רק באלו החשובים כ"שיכר" וכיוצא בזה. ועדיין, מצווה מן המובחר לברך על היין. | ||
==חלוקת כוס של ברכה== | ==חלוקת כוס של ברכה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת כוס של ברכה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת כוס של ברכה]]}} | ||
על פי המנהג, לאחר שמסיים המברך את הברכה, הוא נותן לשאר השומעים לטעום מכוס היין. לאחר | על פי המנהג, לאחר שמסיים המברך את הברכה, הוא נותן לשאר השומעים לטעום מכוס היין. לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], מזמן [[הרבי]] על הכוס, מתפללים [[ערבית]] ולאחריה הרבי עושה '[[הבדלה]]'. לאחר מכן עומד במשך שעות ומחלק לכל העוברים מהיין עליו בירך. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
שורה 109: | שורה 110: | ||
*[[כוס]] | *[[כוס]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ברכת המזון]] |