39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לידת הבעש"ט באה כ-50 שנה לאחר [[גזירות ת"ח ות"ט]], ולאחר הפרעות ההם, היה מצב [[עם ישראל]] בכי רע, ומכונה "עילפון" כי הצרות השפיעו על היהדות כולה, ברוחניות ובגשמיות, והיו במעין תרדמת. | לידת הבעש"ט באה כ-50 שנה לאחר [[גזירות ת"ח ות"ט]], ולאחר הפרעות ההם, היה מצב [[עם ישראל]] בכי רע, ומכונה "עילפון" כי הצרות השפיעו על היהדות כולה, ברוחניות ובגשמיות, והיו במעין תרדמת. | ||
ב[[חסידות]] מוסבר שכשם שאדם המתעלף, על מנת לעוררו קוראים לו בשמו הפרטי, ועל ידי כך מתעורר מכיון ששם האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], | ב[[חסידות]] מוסבר שכשם שאדם המתעלף, על מנת לעוררו קוראים לו בשמו הפרטי, ועל ידי כך מתעורר מכיון ששם האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], ועל ידי שמעוררים את עצם הנפש, הוא מתעורר מעלפונו. | ||
כך גם כאשר עם ישראל היה ב'עילפון' (בתקופה שלפני לידת הבעש"ט), הוריד [[הקב"ה]] לעולם את נשמת הבעש"ט ששמו הוא '''ישראל''', כשם העצם של כל כללות עם '''ישראל''' על מנת שיעורר את עצם הנפש של העם מעילפונו{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}. | כך גם כאשר עם ישראל היה ב'עילפון' (בתקופה שלפני לידת הבעש"ט), הוריד [[הקב"ה]] לעולם את נשמת הבעש"ט ששמו הוא '''ישראל''', כשם העצם של כל כללות עם '''ישראל''' על מנת שיעורר את עצם הנפש של העם מעילפונו{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך מעולם לא כתב בעצמו את תורתו ואימרותיו. | הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך מעולם לא כתב בעצמו את תורתו ואימרותיו. | ||
תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים: | תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים: | ||
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב | *[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]]. | ||
*[[שבחי הבעש"ט]] - | *[[שבחי הבעש"ט]] - | ||
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש | *[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]]. | ||
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים. | *[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים. | ||
בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו | בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]]. | ||
===שבע התורות=== | ===שבע התורות=== | ||