12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה "
מ (החלפת טקסט – " חלב" ב־" חלב") |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל. | [[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.}} שאילו | [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערת שוליים|כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח - ספר החקירה סה, סע"א).}} וכן היה ה[[רמב"ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפס ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} [[הראב"ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערת שוליים|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פ"י ה"ה. וראה שם הל' ביהב"ח פ"ו.}}, ר' עזרא הנביא{{הערת שוליים|הובא בתוד"ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע"א. תוד"ה רב - שבועות כה, סע"א.}} | ||
== תורת הראשונים == | == תורת הראשונים == | ||