39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " יין" ב־" יין"
מ (החלפת טקסט – "גיטין " ב־"גיטין ") |
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין") |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
יש כמה שיטות האם צריך לברך ברכת המזון על הכוס, אולם כולם מודים שמצווה מן המובחר לזמן על הכוס. יש האומרים שזה דווקא בזימון בעשרה לחשיבות הזכרת שם שמיים; ומנהג חב"ד{{הערה|היום יום י"ד כסלו, ונעתק ב[[ספר המנהגים]].}} שמברכים על הכוס גם בשלושה. | יש כמה שיטות האם צריך לברך ברכת המזון על הכוס, אולם כולם מודים שמצווה מן המובחר לזמן על הכוס. יש האומרים שזה דווקא בזימון בעשרה לחשיבות הזכרת שם שמיים; ומנהג חב"ד{{הערה|היום יום י"ד כסלו, ונעתק ב[[ספר המנהגים]].}} שמברכים על הכוס גם בשלושה. | ||
אם זהו יין שצריך למוזגו במים, ימזוג אותו בברכת "על הארץ", בכדי להודיע את שבח ארץ ישראל שיינותיה חזקים עד שצריך למוזגם במים. וכן עושים גם בחוץ לארץ. | אם זהו [[יין]] שצריך למוזגו במים, ימזוג אותו בברכת "על הארץ", בכדי להודיע את שבח ארץ ישראל שיינותיה חזקים עד שצריך למוזגם במים. וכן עושים גם בחוץ לארץ. | ||
כאשר מזמנים על הכוס, לאחר שהמזמן נוטל את ידיו ב[[מים אחרונים]], הוא ממלא את ה[[כוס]] ומגביהה בשני ידיו ומרימה בשמאלו ומניחה על כף ידו הימנית כשאצבעותיו כפופות, ומתחיל לומר "רבותי" כו'. לאחר שסיים את ברכת "בונה ברחמיו ירושלים", הוא מניח את הכוס על השולחן, וכשמסיים לברך הוא מגביה את הכוס שוב, ומברך "בורא פרי הגפן" ושותה. | כאשר מזמנים על הכוס, לאחר שהמזמן נוטל את ידיו ב[[מים אחרונים]], הוא ממלא את ה[[כוס]] ומגביהה בשני ידיו ומרימה בשמאלו ומניחה על כף ידו הימנית כשאצבעותיו כפופות, ומתחיל לומר "רבותי" כו'. לאחר שסיים את ברכת "בונה ברחמיו ירושלים", הוא מניח את הכוס על השולחן, וכשמסיים לברך הוא מגביה את הכוס שוב, ומברך "בורא פרי הגפן" ושותה. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה. | כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה. | ||
ביין ישנם ב' סוגים: יין המשכר ויין המשמח. יין המשכר מגיע מ"עץ הדעת" שיש בו טוב ורע, ולכן אפשר מצד אחד לרדת ולהגיע לרע על ידי השתיה, ואפשר להתעלות ולהגיע למדרגות גבוהות. ועל יין זה נאמר{{הערה|תהילים קד, טו.}} "יין ישמח לבב אנוש", ש"אנוש" היא הדרגה הנמוכה של האדם; דהיינו, שאף שמתעלה, אך עדיין נרגשת מציאותו של האדם. (ובזה היה [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] - "חטא ההרגשה", שהרגיש את עצמו ולא היה [[ביטול|בטל]] לגמרי לה'. | ביין ישנם ב' סוגים: [[יין]] המשכר ויין המשמח. [[יין]] המשכר מגיע מ"עץ הדעת" שיש בו טוב ורע, ולכן אפשר מצד אחד לרדת ולהגיע לרע על ידי השתיה, ואפשר להתעלות ולהגיע למדרגות גבוהות. ועל [[יין]] זה נאמר{{הערה|תהילים קד, טו.}} "יין ישמח לבב אנוש", ש"אנוש" היא הדרגה הנמוכה של האדם; דהיינו, שאף שמתעלה, אך עדיין נרגשת מציאותו של האדם. (ובזה היה [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] - "חטא ההרגשה", שהרגיש את עצמו ולא היה [[ביטול|בטל]] לגמרי לה'. | ||
לעומת זאת, יין המשמח מגיע מ"עץ החיים" שכולו טוב, דהיינו, שאינו נמצא ב"קטנות ה[[מוחין]]", ועליו נאמר{{הערה|ספר שופטים ט, יג.}} "יין המשמח [[אלקים]] ואנשים", ש"אנשים" מורה על "[[מוחין דגדלות]]"; ועל כן הוא לא מרגיש את מציאותו. | לעומת זאת, [[יין]] המשמח מגיע מ"עץ החיים" שכולו טוב, דהיינו, שאינו נמצא ב"קטנות ה[[מוחין]]", ועליו נאמר{{הערה|ספר שופטים ט, יג.}} "יין המשמח [[אלקים]] ואנשים", ש"אנשים" מורה על "[[מוחין דגדלות]]"; ועל כן הוא לא מרגיש את מציאותו. | ||
והנה, כאשר עושים זימון, המברך נוטל את הכוס - שהיא מרמזת על [[מלכות דאצילות]], ומגביה אותה ל[[כתר]], שמשם נמשכת הברכה מלמעלה. ולכן הכוס נקראת "[[כוס של ברכה]]", כיוון שהיא מקבלת את הברכה מלמעלה. והיינו, שכאשר הוא מברך על הכוס, היין שבה, שהוא "יין המשכר", מתעלה להיות בדרגת "[[יין המשומר]]", שהוא "יין המשמח". | והנה, כאשר עושים זימון, המברך נוטל את הכוס - שהיא מרמזת על [[מלכות דאצילות]], ומגביה אותה ל[[כתר]], שמשם נמשכת הברכה מלמעלה. ולכן הכוס נקראת "[[כוס של ברכה]]", כיוון שהיא מקבלת את הברכה מלמעלה. והיינו, שכאשר הוא מברך על הכוס, היין שבה, שהוא "יין המשכר", מתעלה להיות בדרגת "[[יין המשומר]]", שהוא "יין המשמח". | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | *סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו. | ||
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר. | *סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||