12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "הרמב"ן " ב־"הרמב"ן "
מ (החלפת טקסט – "עירוי בכלי ראשון" ב־"עירוי מכלי ראשון") |
מ (החלפת טקסט – "הרמב"ן " ב־"הרמב"ן ") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
[[הרשב"א]] בספרו קובע להלכה כי העירוי אינו ככלי ראשון. הוא מביא ריאה לדברי מהירושלמי שם, שמביא מחלוקת בין [[רבי יונה]] ל[[רבי אסי]] (הנקרא ר' יוסי בדברי הירושלמי) אם העירוי מבשל או לא, וקובע כדעתו של רבי יוסי שאומר כי אין בישול אלא באופן ש"האור מהלך תחתיו" - ומפרש ה[[פרי חדש]]{{הערה|סימן סח}} שהראיה כי לא יתכן כלל בישול אלא על ידי אש בוערת, ולא על ידי מגע חד פעמי של עירוי. אך הוא עצמו (הפרי חדש) מסיק כי בוודאי אסור, שכן מכיון שמדברי המשנה במסכת שבת מוכח כי העירוי בשבת אסור, מההכרח לומר שדברי הירושלמי עוסקים רק בגדר האיסור מדאורייתא, אבל מדרבנן אסור לכל הדיעות. | [[הרשב"א]] בספרו קובע להלכה כי העירוי אינו ככלי ראשון. הוא מביא ריאה לדברי מהירושלמי שם, שמביא מחלוקת בין [[רבי יונה]] ל[[רבי אסי]] (הנקרא ר' יוסי בדברי הירושלמי) אם העירוי מבשל או לא, וקובע כדעתו של רבי יוסי שאומר כי אין בישול אלא באופן ש"האור מהלך תחתיו" - ומפרש ה[[פרי חדש]]{{הערה|סימן סח}} שהראיה כי לא יתכן כלל בישול אלא על ידי אש בוערת, ולא על ידי מגע חד פעמי של עירוי. אך הוא עצמו (הפרי חדש) מסיק כי בוודאי אסור, שכן מכיון שמדברי המשנה במסכת שבת מוכח כי העירוי בשבת אסור, מההכרח לומר שדברי הירושלמי עוסקים רק בגדר האיסור מדאורייתא, אבל מדרבנן אסור לכל הדיעות. | ||
לעומת זאת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בחדושיו על מסכת שבת ע' 79}} דוחה את דברי הפרי חדש ומביא את דברי הרמב"ן שקובע כי הכרעת הירושלמי היא שאכן אין כלל בישול בעירוי, כי מדיוק דברי הירושלמי מוכח שהתשובה שענה רבי יוסי היא שבליעה קיימת רק ב[[כלי חרס]] שהוא קל לבלוע, אבל כל דבר אחר אינו מושפע על ידי עירוי. הוא מביא את המשך דברי הירושלמי שאומר "עשו הרחקה לכלי ראשון" ועל פי זה מסיק הרמב"ן בבירור כי כל האיסור אינו אלא הרחקה בגדר "פטור אבל אסור", ובדבר קשה כבשר בהמה שאין בו בישול כלל, מותר לכתחילה אפילו בכלי ראשון. אדמו"ר הצמח צדק מפרש את דברי הרמב"ן, שמכך שהגמרא דנה לפי שיטת המתיר ושואלת "מהו לערות עם הקילוח" נראה שהירושלמי סובר כדברי המתיר, ועוד שמכיון שברור שגם לדברי האוסר האיסור הוא מדרבנן, אז ההלכה היא כפי דעת המקיל, מכיון שמדובר ב[[ספקא דרבנן לקולא]], ולכן ההלכה היא שמותר לכתחילה. | לעומת זאת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בחדושיו על מסכת שבת ע' 79}} דוחה את דברי הפרי חדש ומביא את דברי [[הרמב"ן]] שקובע כי הכרעת הירושלמי היא שאכן אין כלל בישול בעירוי, כי מדיוק דברי הירושלמי מוכח שהתשובה שענה רבי יוסי היא שבליעה קיימת רק ב[[כלי חרס]] שהוא קל לבלוע, אבל כל דבר אחר אינו מושפע על ידי עירוי. הוא מביא את המשך דברי הירושלמי שאומר "עשו הרחקה לכלי ראשון" ועל פי זה מסיק [[הרמב"ן]] בבירור כי כל האיסור אינו אלא הרחקה בגדר "פטור אבל אסור", ובדבר קשה כבשר בהמה שאין בו בישול כלל, מותר לכתחילה אפילו בכלי ראשון. אדמו"ר הצמח צדק מפרש את דברי הרמב"ן, שמכך שהגמרא דנה לפי שיטת המתיר ושואלת "מהו לערות עם הקילוח" נראה שהירושלמי סובר כדברי המתיר, ועוד שמכיון שברור שגם לדברי האוסר האיסור הוא מדרבנן, אז ההלכה היא כפי דעת המקיל, מכיון שמדובר ב[[ספקא דרבנן לקולא]], ולכן ההלכה היא שמותר לכתחילה. | ||
==פסק הצמח צדק למעשה== | ==פסק הצמח צדק למעשה== | ||
הצמח צדק כותב כי ת"ח אחד כתב לו שיש למחות ביד היוצקים מכלי ראשון על עלי [[תה]], ולדבריו מדובר באיסור מדאורייתא. אבל הצמח צדק כותב כי אין למחות בידם, מכיון שלפי שיטת הרמב"ן והרשב"א עירוי אינו מבשל כלל, נמצא שיש להם על מי לסמוך. ומה שאנו רואים בחוש שחלק מטעם התה נספג במים אין זה אלא בגדר "בליעה" ולא בגדר בישול, כלומר שעלי התה אינם משתנים מטבעם על ידי העירוי, אלא שהטעם של התה עובר למים באופן של בליעה, כמו שכשיוצקים חלב רותח לתוך סיר אזי חלק מטעם החלב עובר לסיר, שכמובן שאין בבליעה זו ענין של בישול. אלא מכיון שכל דבר רותח שנוגע בדבר אחר גורם שבליעה מסויימת מהמאכל תעבור אליו. | הצמח צדק כותב כי ת"ח אחד כתב לו שיש למחות ביד היוצקים מכלי ראשון על עלי [[תה]], ולדבריו מדובר באיסור מדאורייתא. אבל הצמח צדק כותב כי אין למחות בידם, מכיון שלפי שיטת [[הרמב"ן]] והרשב"א עירוי אינו מבשל כלל, נמצא שיש להם על מי לסמוך. ומה שאנו רואים בחוש שחלק מטעם התה נספג במים אין זה אלא בגדר "בליעה" ולא בגדר בישול, כלומר שעלי התה אינם משתנים מטבעם על ידי העירוי, אלא שהטעם של התה עובר למים באופן של בליעה, כמו שכשיוצקים חלב רותח לתוך סיר אזי חלק מטעם החלב עובר לסיר, שכמובן שאין בבליעה זו ענין של בישול. אלא מכיון שכל דבר רותח שנוגע בדבר אחר גורם שבליעה מסויימת מהמאכל תעבור אליו. | ||
בנוסף מצרף הצמח צדק "אם זה אינו מספיק", טעם נוסף להקל בטענה שלפי דעת הבית יוסף בשם הגהת מרדכי כלי ראשון הוא דווקא כלי מיד עם סילוקו מהאש, אבל כלי שכבר שהה מעט מאז שהיה על האש והצטנן מעט אין לו דין כלי ראשון. בזמן הצמח צדק היו יוצקים מכלי ראשון שהוטמן בתוך התנור בערב שבת, וממילא הכלי הספיק להצטנן מעט מאז שהורידו אותו מעל האש. | בנוסף מצרף הצמח צדק "אם זה אינו מספיק", טעם נוסף להקל בטענה שלפי דעת הבית יוסף בשם הגהת מרדכי כלי ראשון הוא דווקא כלי מיד עם סילוקו מהאש, אבל כלי שכבר שהה מעט מאז שהיה על האש והצטנן מעט אין לו דין כלי ראשון. בזמן הצמח צדק היו יוצקים מכלי ראשון שהוטמן בתוך התנור בערב שבת, וממילא הכלי הספיק להצטנן מעט מאז שהורידו אותו מעל האש. | ||