12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר מוהריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר מוהריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזה. | בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל"ד]] (1873), ערכו את סעודת ה[[נישואין]] באולם הקטן הזה. | ||
ברשימת כ"ק אדמו"ר | ברשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אחר כך דירתו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]), ודירה עבור כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] (באמצע הצד הדרומי של החצר). | ||
למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה. | למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה. | ||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו. | בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה "די קאלטע גאס") היתה דירתו. | ||
אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי כ"ק אדמו"ר | אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי [[תרע"ח]] (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] - בית המשפט. חדרי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני. | ||
בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים. | בתחלת ניסן [[תרפ"א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים. | ||
באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם כ"ק אדמו"ר | באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ"ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את [[בית הכנסת]] לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ"ב]] (1921) שלח להם כ"ק אדמו"ר הריי"צ סכום מעות לתיקון המקוה. | ||
בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע כ"ק אדמו"ר | בערב [[ר"ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע כ"ק אדמו"ר הריי"צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. | ||
היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד. | היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד. | ||
| שורה 174: | שורה 174: | ||
בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר - ג' [[חשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה. | בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר - ג' [[חשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה. | ||
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר | בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר הריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים. | ||
האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ההרוסות. | האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ההרוסות. | ||