ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

==יום הולדת [[הצמח צדק]]==

בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ"ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא"ח. [[התוועדות]] זו היתה גם כעין "קבלת פנים" לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש השנה.

==קבלת הידור==

==השתטחות ==

הרבי היה בא ל[[האוהל|אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].

==[[פדיון נפש]] בערב ראש השנה==

בערב ראש השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע לדלת, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע נכנס עמו פנימה...

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref>

בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>.

====אצל הרבי====

החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.

בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרביאומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה<ref>קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>

ובספר השיחות תש"ד<ref>עמ' 2</ref> נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על דבר אחינו בני ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".

בערב ראש השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref>  

====אצל הרבי====

אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי הרבי, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי...<ref>קובץ ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref>

בדרך כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש<ref>שם</ref>

==עיון בפירוש המלות דראש השנה==

ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>.

ברכות הדלקת הנרות דראש השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"<ref>ספר המנהגים</ref>.

המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ספר המנהגים</ref>.

==תפלת מנחה==

הרבי התפלל [[תפילת מנחה]] דערב ראש השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי [[תפילת מנחה]] התחיל הרבי לומר [[תהילים]] (בס' [[תהילים]] עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ' 248.</ref>.