רבי יהודה הנשיא: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "גיטין " ב־"גיטין "
מ (החלפת טקסט – " ירושה" ב־" ירושה")
מ (החלפת טקסט – "גיטין " ב־"גיטין ")
שורה 6: שורה 6:
[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של בר קפרא, תלמיד מובהק ומקורבו של רבינו הקדוש]]
[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של בר קפרא, תלמיד מובהק ומקורבו של רבינו הקדוש]]
רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה.  
רבינו הקדוש הוא אשר סיכם ואסף את שיטות התנאים שלפניו, וסיכמם לחיבור המשניות. יש מחלוקת אם הוא גם כתב את המשנה, או רק סידר אותה בעל פה.  
דעת [[רש"י]] (בפשטות) {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו שאפילו בימי האמורא [[אביי]] "לא היה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", וממילא ברור כי הוא גם זה אשר כתב את המשניות, ושיטת ה[[רמב"ם]] היא {{הערת שוליים|בהקדמתו לספר היד החזקה.}} אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל '''וכתבוה''' כולו". וכן דעת תוס' רי"ד גיטין ס,ב. מאירי בפתיחה למס' אבות. ובלקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 89 האריך לבאר שגם דעת רש"י כן
דעת [[רש"י]] (בפשטות) {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] סב, ב.}} וכן דעת כמה מרבותינו שאפילו בימי האמורא [[אביי]] "לא היה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", וממילא ברור כי הוא גם זה אשר כתב את המשניות, ושיטת ה[[רמב"ם]] היא {{הערת שוליים|בהקדמתו לספר היד החזקה.}} אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל '''וכתבוה''' כולו". וכן דעת תוס' רי"ד [[גיטין]] ס,ב. מאירי בפתיחה למס' אבות. ובלקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 89 האריך לבאר שגם דעת רש"י כן


כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה [[רש"י]] אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' מה שאין כן הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם.
כאשר שאלו את [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך כה, ט' תל.}} בנוגע למחלוקת זו בין הראשונים, השיב: מובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אלא שלכאורה היה מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ולכן כתב את אשר כתב, ואולי לא ראה [[רש"י]] אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' מה שאין כן הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, ויתכן שאילו היתה האגרת באה לידו גם הוא היה מודה לדברי הרמב"ם.