27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות. | '''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות. | ||
[[קובץ:הכותל פנורמה.jpg|שמאל|ממוזער|400px|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]] | |||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
בגמרא מובא: | בגמרא מובא: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה|מקור=מגילה כו, ב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה|מקור=מגילה כו, ב}} | ||
==דברי הצמח צדק== | ==דברי הצמח צדק== | ||
הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו | הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". בגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר "ברב עם הדרת מלך", כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד. | ||
הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח | הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד. | ||
על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא | על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב. | ||
[[ | [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]] | ||
==בימינו== | ==בימינו== | ||
בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש. | בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש. | ||