מעשה מרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף

הנבואה החלה בארץ, היות ואין הנבואה שורה אלא בתוך גבולות ארץ ישראל{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז: "היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן וגו' על נהר כבר . . היה ר' אלעזר בר' צדוק אומר הרי הוא אומר קום צא אל הבקעה מגיד שהבקעה כשרה, תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ". וכן בפירש"י על הפסוק (יחזקאל א, ג).}}, אך הוא אמר אותה על נהר כבר שבבבל.

וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם: חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן: וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה . . וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם . . וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה|מקור=יחזקאל פרק א}}

חז"ל מספרים שכאשר יצאו בני ישראל ממצרים, התעלו למדרגת הנבואה של יחזקאל בן בוזי, וראו את מעשה המרכבה הן על ים סוף{{הערה|מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל . . כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו זה אלי ואנוהו וגו'". וכן בזוהר פרשת בשלח (סד, ב): "תנינן ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל".}}, והן בהר סיני{{הערה|מדרש רבה ספר שמות (פרשה ג, ב. פרשה מב, ה). מדרש תנחומא (פרשת תשא כא. צו, יב). מדרש תהלים (בובר) סח: "רכב אלהים רבותים", אמר ר' אבדימי דמן חיפה שניתי במשנתי . . ירדו עם הקב"ה עשרים ושנים אלף מרכבות, וכל מרכבה ומרכבה כמרכבה שראה יחזקאל בן בוזי". וכן בזוהר חלק ב' פרשת יתרו (פב, א): "תניא רבי יוסי בר רבי יהודה אמר חמו ישראל הכא מה דלא חמא יחזקאל בן בוזי וכלהו אתדבקו בחכמתא עלאה יקירא, חמשה דרגין דקלין חמו ישראל בטורא דסיני, ובחמשה דרגין אלין אתייהיבת אורייתא, דרגא חמישאה הוא דכתיב קול השפר". וכמרומז בפסוק "אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש", שתיבת 'שנאן' הוא ראשי תיבות "שור נשר אריה", והנו"ן הוא פני אדם. נזכר ונסמן בשיחת יום ב' דחג השבועות תשי"ג.}}.

תחלת הנבואה היא בשלושת הדרגות המהוות את המקור לשלושת הקליפות הטמאות: "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה . . עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת"{{הערה|תניא סוף פרק ו'. וכן בלקוטי תורה פרשת חוקת (כ, א) קדושי (כט, ג). וכנגד שלוש דרגות אלו נזכרו בהתגלות לאליהו הנביא ג' מדרגות של משרתים: "והנה ה' עבר ורוח גדולה . . ואחר הרוח רעש . . ואחר הרעש אש". וראה בפניני התניא חלק א' עמוד 161, ששלושת דרגות אלו הם כנגד שלושת הקוים דימין שמאל ואמצע, חסד גבורה תפארת. וכפי שזה משתקף גם במשלים של דרגות אלו, שענן ענינו הוא מים וחסד, המשכה מלמעלה למטה, אש ענינו גבורה והעלאה מלמטה למעלה, ורוח ענינה הוא קו האמצעי המאחד אש ומים (כפי שזה מתבטא גם בכך שדווקא באמצעות האויר יכולה האש להבעיר את המים, היינו שהרוח פועלת איחוד בין האש והמים).}}, ובדרגה המהווה את המקור ל[[קליפת נוגה]] המעורבת מטוב ורע: "וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב"{{הערה|שהרי פשטות תיבת 'נוגה' הוא אור, המורה על כך שבדרגה זו מעורב אור וחושך, טוב ורע.}}.

בפי חסידים מקובל שהעיסוק ב[[סיפורי צדיקים]] הוא בדוגמת העיסוק במעשה מרכבה{{הערה|בספר 'שבחי הבעל שם טוב' נדפס הפתגם בשם הבעל שם טוב(הוצאת תשע"א עמוד קלג). וראו גם התוועדות כ"ד טבת תשי"ב: "לא מכבר קיבלתי מכתב מא' ובו כותב לי שאיתא בספרים שסיפורי צדיקים הם בבחינת מעשה מרכבה. לא מצאתי בספרים פתגם זה, ולכן משאיר הנני זאת על אחריותו של הנ"ל...", והיו שציינו על כך לאגרות קודש חלק ה' עמוד קעב: "בנועם קבלתי מכתבו . . וכבקשתו הזכרתיו בהתוועדות דכ"ד טבת".}}, עד כדי כך שמבחינה מסויימת עדיף העיסוק בסיפורי צדיקים על העיסוק בלימוד 'הוויות דאביי ורבא'{{הערה|רשימות דברים - חיטריק, בשם המשפיע הרב [[שמואל בער ליפקין]] מ[[בוריסוב]] (עמוד 99 בהוצאה החדשה).}}.