27,062
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (כתית למאור העביר את הדף משתמש:מעמד הברכות והקללות ל־מעמד הברכות והקללות) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==המיקום== | ==המיקום== | ||
משה רבינו אמר לבני ישראל | משה רבינו אמר לבני ישראל שבהגיעם לארץ, יתנו את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל. והוסיף ופירט את המיקום: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:|מקור=[[פרשת ראה]] יא, ל}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:|מקור=[[פרשת ראה]] יא, ל}} | ||
חז"ל{{הערה|שם=אא|[[מסכת סוטה]] לב, א.}} אומרים, שהמקום הוא בשומרון | חז"ל{{הערה|שם=אא|[[מסכת סוטה]] לב, א.}} אומרים, שהמקום הוא בשומרון. והם זיהו את 'אלוני מורה' כ'[[שכם]]' - על פי הפסוק{{הערה|[[פרשת לך לך]] יב, ו.}} "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה". | ||
והדרך לשם עוברת מ'ירדן יריחו' | והדרך לשם עוברת מ'ירדן יריחו' - המקום בו בני ישראל חצו את הירדן, לכיוון 'מבוא השמש' - מערב, הכיוון אליו היא שוקעת. | ||
הגמרא{{הערה|[[מסכת סוטה]] לג, ב.}} מקשה בנוגע לאמירת התורה "בארץ הכנעני היושב בערבה": שהכנעניים לא ישבו באיזור, וכן האיזור כולו הררי, וכלל אינו על יד הגלגל? [[רבי אליעזר בן יעקב]] הסביר שכמו שב[[יציאת מצרים]] הקב"ה הדריך את בני ישראל בלכתם, כך גם כאן: שילכו ב'דרך' סלולה במקום 'ישוב' ודרך הבקעה (שהיא מושב הכנעניים) ולא בהרים. | |||
==הציווי== | ==הציווי== | ||
שורה 42: | שורה 42: | ||
הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה. | הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה. | ||
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}} | {{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}} | ||
האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף | האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף וכיוצא בזה). | ||
ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}. | ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}. | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
ארור זה הוא כנגד שבט אשר, כיוון שבן סורר ומורה יכול לבוא רק מתוך שבט שיש לו הרחבה גדולה בגשמיות, כי אילו היה דחוק לא היה יכול להיות "זולל וסובא"; ושבט כזה היה אשר ש"שמנה לחמו"{{הערה|[[פרשת ויחי]] מט, כ.}}. | ארור זה הוא כנגד שבט אשר, כיוון שבן סורר ומורה יכול לבוא רק מתוך שבט שיש לו הרחבה גדולה בגשמיות, כי אילו היה דחוק לא היה יכול להיות "זולל וסובא"; ושבט כזה היה אשר ש"שמנה לחמו"{{הערה|[[פרשת ויחי]] מט, כ.}}. | ||
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | {{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | ||
האזהרה היא על השגת - הזזת - הגבול שנמצא בין שדהו | האזהרה היא על השגת - הזזת - הגבול שנמצא בין שדהו ל[[שדה]] חברו, כך שהשטח שלו יגדל. חז"ל{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43034&st=&pgnum=129 שו"ת מהרש"ל, תשובה פט].}} השתמשו באזהרה זו גם כלפי אדם שפותח עסק שגורם למשיכת קונים מהעסק של חבירו, וגורם לו להפסדים. | ||
ארור זה הוא כנגד שבט יששכר, כיוון שהוא "רובץ בין המשפתים" - שהוא נמצא בגבולים, לכן אצלו צריך לברר שלא ישיג את הגבול. | ארור זה הוא כנגד שבט יששכר, כיוון שהוא "רובץ בין המשפתים" - שהוא נמצא בגבולים, לכן אצלו צריך לברר שלא ישיג את הגבול. | ||
שורה 56: | שורה 56: | ||
אזהרה זו היא על הכשלת "הסומא בדבר, ומשיאו עצה רעה", דהיינו, לא לתת למישהו עצה שאינה ראויה בשבילו. | אזהרה זו היא על הכשלת "הסומא בדבר, ומשיאו עצה רעה", דהיינו, לא לתת למישהו עצה שאינה ראויה בשבילו. | ||
ארור זה הוא כנגד שבט בנימין, כיוון שאנו מוצאים שאחר הסתלקות אהרון הייתה עצה רעה לשוב | ארור זה הוא כנגד שבט בנימין, כיוון שאנו מוצאים שאחר [[הסתלקות]] אהרון הייתה עצה רעה לשוב למצרים, וכתוצאה מכך נהרגו 7 משפחות שחזרו. וחמש מתוכן היו משבט בנימין{{הערה|[[פרשת פנחס]] כו, יג; כד.}}, לומר לך שעיקר העניין של העצה הרעה הוא בשבט זה. ולכן גם מודגש בפסוק "בדרך". | ||
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | {{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | ||
ארור זה הוא כנגד שבט יהודה, כיוון שמשבט יהודה היו בפועל שופטים במשך כל הדורות. (ואפילו שנאמר בלוי "יורו משפטיך ליעקב"{{הערה|[[פרשת וזאת הברכה]] לג, י.}}, אך זה לגבי לימוד משפטי התורה ולא לדון). | ארור זה הוא כנגד שבט יהודה, כיוון שמשבט יהודה היו בפועל שופטים במשך כל הדורות. (ואפילו שנאמר בלוי "יורו משפטיך ליעקב"{{הערה|[[פרשת וזאת הברכה]] לג, י.}}, אך זה לגבי לימוד משפטי התורה ולא לדון). | ||
שורה 62: | שורה 62: | ||
ארור זה הוא כנגד שבט ראובן, כיוון שאנו מוצאים אזכור בתורה על כך שראובן "שכב את בלהה פלגש אביו"{{הערה|[[פרשת וישלח]] לה, כב.}}. | ארור זה הוא כנגד שבט ראובן, כיוון שאנו מוצאים אזכור בתורה על כך שראובן "שכב את בלהה פלגש אביו"{{הערה|[[פרשת וישלח]] לה, כב.}}. | ||
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | {{ציטוט|תוכן=אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}} | ||
אף שבפשטות האזהרה היא על שוכב עם בהמה (והסיבה שאומרים אותה היא, כי היא לא תמחה בידו), חכמים למדו מזה גם בנוגע לנישואין עם אישה במקום שבו אין [[מקווה]], ובכדי לטבול צריך ללכת למקום רחוק, והן לא הולכות לשם לבד, וזה יכול לגרום לזנות{{הערה|[[מסכת עירובין]] נה, ב.}}. וכן למדו מזה שאסור לישא בת עם הארץ{{הערה|[[מסכת פסחים]] מט, ב.}}. | אף שבפשטות האזהרה היא על שוכב עם [[בהמה]] (והסיבה שאומרים אותה היא, כי היא לא תמחה בידו), חכמים למדו מזה גם בנוגע לנישואין עם אישה במקום שבו אין [[מקווה]], ובכדי לטבול צריך ללכת למקום רחוק, והן לא הולכות לשם לבד, וזה יכול לגרום לזנות{{הערה|[[מסכת עירובין]] נה, ב.}}. וכן למדו מזה שאסור לישא בת עם הארץ{{הערה|[[מסכת פסחים]] מט, ב.}}. | ||
ארור זה הוא כנגד שבט גד, מכיוון שאיסור זה עלול לעבור מי שיש לו ריבוי בהמות, ודבר זה נאמר על השבטים ראובן וגד{{הערה|[[פרשת מטות]] לב, א.}} | ארור זה הוא כנגד שבט גד, מכיוון שאיסור זה עלול לעבור מי שיש לו ריבוי בהמות, ודבר זה נאמר על השבטים ראובן וגד{{הערה|[[פרשת מטות]] לב, א.}} | ||
שורה 79: | שורה 79: | ||
;שבט שמעון | ;שבט שמעון | ||
רש"י כותב ששבט שמעון לא היה בכלל ה'ארור', מכיוון שמשה רבינו לא רצה לברכו לפני | רש"י כותב ששבט שמעון לא היה בכלל ה'ארור', מכיוון שמשה רבינו לא רצה לברכו לפני [[הסתלקות]]ו, לכן הוא גם לא קיללו. | ||
==כתיבת התורה== | ==כתיבת התורה== | ||
שורה 86: | שורה 86: | ||
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות. | וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות. | ||
ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, ייתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים. | |||
אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה. | אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה. | ||
שורה 114: | שורה 114: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)]. | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)]. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{יהושע}} | {{יהושע}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חומש דברים]] | ||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] |