מסכת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,307 בתים ,  12 בספטמבר 2016
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם")
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}
כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}
==עירוי חמין לצוננין==
{{ערך מורחב|ערך=[[עירוי חמין לצוננין]]}}
'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב ונידונה בספרי הצמח צדק, בנוגע לעירוי מים חמים על שיירי מים קרים של תה.


==במשנה==
מקור הספק הוא בדברי המשנה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן|מקור=שבת פרק ג, ה}}
בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".
==מדידה בשבת==
==מדידה בשבת==
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
39,916

עריכות