מעמד הברכות והקללות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:


הנוסח כולל 11 דברים, בתורה נאמר רק החלק של ה'ארור', אך הם אמרו את אותו הדבר ב'ברוך' (לדוגמא: ארור אשר לא יקים, וברוך אשר יקים).
הנוסח כולל 11 דברים, בתורה נאמר רק החלק של ה'ארור', אך הם אמרו את אותו הדבר ב'ברוך' (לדוגמא: ארור אשר לא יקים, וברוך אשר יקים).
אופן האמירה היה: 'ברוך' אחד, ואחר כך 'ארור' אחד, וכן על הסדר{{הערה|[[מסכת סוטה]] לז, ב.}}.
===מקום העמידה===
בתורה נאמר לגבי עמידתם שששה שבטים יעמדו על כל הר. וכאשר הם עמדו שם בפועל, אומר הכתוב{{הערה|[[ספר יהושע]] ח, לג.}} "חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל".
הגמרא אומרת{{הערה|[[מסכת סוטה]] לו, ב.}} שהכתוב אמר דווקא "והחציו", מכיוון שאין זה ממש חצי, כי בני לוי עמדו למטה. אך מכיוון ששבט יוסף שהיה מרובה באוכלוסין היה עמהם זה השתווה.
אמנם בהמשך הגמרא מביאה ברייתא{{הערה|שם לז, א.}}:
{{ציטוט|תוכן=רבי אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר שלוי למטה, שכבר נאמר למעלה, ואי אפשר לומר למעלה, שכבר נאמר למטה. אלא כיצד? זקני כהונה ולויה למטה, והשאר למעלה.
:רבי יאשיה אומר: כל הראוי לשרת - למטה, והשאר למעלה.
::רבי אומר: אלו ואלו (כל בני ישראל) למטה הן עומדים (ומה שכתוב שיעמדו על ההרים, הכוונה היא ב'סמוך'). הפכו פניהם כלפי הר גריזים - ופתחו בברכה; כלפי הר עיבל - ופתחו בקללה.}}


===הנוסח===
===הנוסח===
שורה 77: שורה 89:


אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
בתורה נאמר שצריך לסוד את האבנים בסיד, ולכתוב את התורה, ונחלקו ה[[תנאים]]{{הערה|[[מסכת סוטה]] לה, ב.}}, מתי הם סדו:
{{ציטוט|תוכן=רבי יהודה אומר: הם כתבו את התורה על גבי אבנים ואחר כך סדו אותן בסיד.
:אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה?
::אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;
ר' שמעון אומר: על גבי סיד כתבוה, וכתבו להן למטה: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו', הא למדת, שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן.}}


==הקיום==
==הקיום==
{{ערך מורחב|ערך=[[הכניסה הראשונה לארץ]]}}
לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ ועברו את הירדן, והוציאו משם על פי הוראת ה' ליהושע 12 אבנים גדולות, אשר חכמים שראו אותן אמרו שגודלה של כל אחת היה 40 סאה, הם התקדמו במסעם ועברו מרחק של יותר מ-60 מיל עד שהגיעו למקום.
בהגיעם להר עיבל, יהושע בנה מזבח לה', כמו שציווה אותו משה בשם ה', וכתב בתורה – אבנים שלימות שלא הונף עליהן ברזל. והקריבו עליו [[קרבן עולה|עולות]] לה', וזבחו {{קח|קרבן|שלמים}}. והוא כתב "שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת משֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".


לאחר מכן המשיך יהושע בביצוע המצווה{{הערה|[[ספר יהושע]] ח, לג-לה.}}:
{{ציטוט|תוכן=וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' כַּגֵּר כָּאֶזְרָח, חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה עֶבֶד ה' לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה:
וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה:
לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם:}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרשת תבוא]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]