39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*[[שינה]] של שחרית, ו[[יין]] של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערת שוליים|[[אבות]] פרק שלישי, משנה י.}}. | *[[שינה]] של שחרית, ו[[יין]] של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את ה[[אדם]] מן ה[[עולם]]{{הערת שוליים|[[אבות]] פרק שלישי, משנה י.}}. | ||
==פסקיו== | |||
==דברי המשנה== | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, [[חנן]] אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] כדבריהם אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על [[קרן הצבי]]|מקור=כתובות דף קז, ב}} | |||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[הפורע חובו של חבירו]]}} | |||
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא. | |||
למסקנת הדברים אומר הצמח צדק כי לפי הטעם השני המובא בתוספות לכך שהמשלם הלואה של חבירו אין צריך לשלם לו מכיון שהלוה יכול לטעון לפניו שהוא יכול היה למצוא אנשים שישלמו לו את החוב "כי דרך אוהבים שמרחמים על אהוביהם", אם כן גם במקרה כזה שיש משכון אין שום היתר לקחת את המשכון, כי יתכן שהלוה היה מוצא מישהו אחר שישלם לו. | |||
== ציונו הק' == | == ציונו הק' == | ||