12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "שדה" ב־"שדה"
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "שדה" ב־"שדה") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן - איך יתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?! | ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן - איך יתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?! | ||
וההסברה בזה - שבהיות המעיין כמו שהוא, הרי כל הענינים שבו הם חלק ממציאות בפני עצמה שנקראת "מעיין", ולכן חל עליהם כל הגדרים של מעיין, שא' מהם הוא שמטהר בזוחלין; מה שאין כן לאחרי שנתלשו ממקום חיבורם, יש להם דין של מים חיים שנתלשו, ואז חלים עליהם גדרים אחרים שאינם במעיין.{{הערה|1=ומצינו דוגמא לכך (שדבר המחובר למקורו אינו אותה מציאות כמו לאחרי שנפסק ממקורו) בדין נוסף בתורה - דעת ר"ש בנוגע לביכורים ש"חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה - לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע | וההסברה בזה - שבהיות המעיין כמו שהוא, הרי כל הענינים שבו הם חלק ממציאות בפני עצמה שנקראת "מעיין", ולכן חל עליהם כל הגדרים של מעיין, שא' מהם הוא שמטהר בזוחלין; מה שאין כן לאחרי שנתלשו ממקום חיבורם, יש להם דין של מים חיים שנתלשו, ואז חלים עליהם גדרים אחרים שאינם במעיין.{{הערה|1=ומצינו דוגמא לכך (שדבר המחובר למקורו אינו אותה מציאות כמו לאחרי שנפסק ממקורו) בדין נוסף בתורה - דעת ר"ש בנוגע לביכורים ש"חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה - לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע ה[[שדה]], אינם נקראים בשם "פירות", אלא "[[שדה]]" (כל אשר ב[[שדה]]), ולכן ס"ל לר"ש שעדיין אי אפשר לקדש אותם לשם ביכורים. ודוגמתו בנדו"ד - שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין, עדיין אינם מציאות של מים, כי אם מציאות של מעיין, שמורכב מחלקים מסויימים שמהם יכולה להיות אחר כך מציאות של מים. וראה גם צפע"נ מהדו"ת ל, א.}}. | ||
=== הנמשל ב[[תורת החסידות]] === | === הנמשל ב[[תורת החסידות]] === | ||