7,240
עריכות
←פתיח: , עריכה
מ (החלפת טקסט – "הבעל שם טוב " ב־"הבעל שם טוב ") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←פתיח: , עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שדה''' הוא | '''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם|גשמים]]. | ||
בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח|שלוש|קליפות הטמאות}}'. | |||
==החילוק בין שדה לשקר== | ==החילוק בין שדה לשקר== | ||
השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין הפסוק "מלך לשדה נעבד": {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש שדה בקדושה ויש שדה ב[[טומאה]], והשדה בטומאה נפרש מהשדה דקדושה ולכן לא שורה בשדה זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]]. | השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין הפסוק "מלך לשדה נעבד": {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש שדה בקדושה ויש שדה ב[[טומאה]], והשדה בטומאה נפרש מהשדה דקדושה ולכן לא שורה בשדה זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]]. | ||