כוס של ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 4 בתים ,  5 בספטמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "ברייתא " ב־"ברייתא "
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן ")
מ (החלפת טקסט – "ברייתא " ב־"ברייתא ")
שורה 54: שורה 54:
עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}.
עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}.


'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|ברייתא בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי יין ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}.
'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|[[ברייתא]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי יין ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}.


'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו יין בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל יין על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, ע"פ מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה| פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו יין הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו יין סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ובבא בתרא צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה| טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}.
'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו יין בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל יין על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, ע"פ מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה| פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו יין הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו יין סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ובבא בתרא צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה| טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}.