אברהם דריזין (מאיור): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "מלמד " ב־"מלמד "
מ (החלפת טקסט – "תשרי " ב־"תשרי ")
מ (החלפת טקסט – "מלמד " ב־"מלמד ")
שורה 5: שורה 5:
ר' אברהם נולד וגדל בעיירה מיור שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.
ר' אברהם נולד וגדל בעיירה מיור שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.


במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל מלמד שלימדו [[גמרא]].
במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל [[מלמד]] שלימדו [[גמרא]].


בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - שהיה בתחילה [[מתנגד]], אך התקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, והוא זה שדאג לנערים שלמדו עמו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].
בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - שהיה בתחילה [[מתנגד]], אך התקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, והוא זה שדאג לנערים שלמדו עמו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].
39,916

עריכות