12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
מ (החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה ") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בתורת [[הקבלה]] והחסידות== | ==בתורת [[הקבלה]] והחסידות== | ||
ענין ערובי חצירות בשבת, פירש האריז"ל שעירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם [[חסד]] ו[[גבורה]]. חסד הוא בחינת [[אהבה]], וגבורה בחינת [[יראה]], ול[[עבודת השם]] צריך אדם לערוב בו [[מדות]] אלה, וכמו שהיה ב[[בריאת העולם]], כמו שכתוב במדרש {{ציטוטון|בראשית ברא אלהים -, בתחלה עלה | ענין ערובי חצירות בשבת, פירש האריז"ל שעירוב הוא צירוף ע"ב רי"ו, שהם [[חסד]] ו[[גבורה]]. חסד הוא בחינת [[אהבה]], וגבורה בחינת [[יראה]], ול[[עבודת השם]] צריך אדם לערוב בו [[מדות]] אלה, וכמו שהיה ב[[בריאת העולם]], כמו שכתוב במדרש {{ציטוטון|בראשית ברא אלהים -, בתחלה עלה ב[[מחשבה]] לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים והקדימו למדת הדין שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים}}. | ||
[[הבעל שם טוב]] אמר כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם הארי"זל, שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה | [[הבעל שם טוב]] אמר כי פירוש העניין הוא על פי מה שכתב בפרי עץ חיים בשם ה' גדליה בשם הארי"זל, שבתחלה היה בחינת יראה בספירות, על כן לא רצה העילה (המשפיע) לרדת ממדריגתו להשפיע להעלול (המושפע) שלא תתפגם קדושתו, וכן לא רצה העלול התחתון לעלות לעליון שלא יתבטל ממציאותו. וזהו בחינת עלה ב[[מחשבה]] לברוא במדת הדין, היינו במדת יראה, ואחר התיקון היה שנבראו במדת אהבה, שהעילה תרד ותשפיע, והעלול יעלה ויקבל. | ||
זהו גם ההסבר למה שכתוב {{ציטוטון|ביום עשות}} (רומז על אהבה ויראה) {{ציטוטון|ה' אלהים ארץ ושמים}}, שיתף מדת הרחמים, דהיינו בחינת אהבה, והקדימו למדת הדין שהוא בחינת יראה, כי יחד עם מידת האהבה נצרכת גם בחינת יראה שלא יעלה העלול למעלה ממדריגתו, וכן שלא לרדת העליון למטה יותר מהראוי, והם על ידי שם מ"ב ושם ע"ב, שלא יעלה ולא ירד כל אחד חוץ מתחומו, אלא רק עד תחום הראוי לו. מסיבה זו, מסביר הבעש"ט, {{ציטוטון|קורה של מבוי שהיא למעלה מכ' אמה ימעט}}, וכן מ{{ציטוטון|למטה מעשרה טפחים}} אין הקורה כשרה, כדי להורות על כך שנצרכת גם מידת היראה שלא יעלה העלול (הקורה) למעלה ממדריגתו, והקורה או לחיין שאמרו גבהן לא פחות מי' טפחים, כדי להורות על כך שנצרכת גם מידת היראה שלא ירד העילה (הקורה) למטה ממדריגתו, וכן לפירוש הנ"ל שנצרכת בחינת האהבה שהעילה תרד והעלול יעלה אמרינן {{ציטוטון|פי תקרה יורד וסותם}}, ו{{ציטוטון|גוד אסיק מחיצתא}}. | זהו גם ההסבר למה שכתוב {{ציטוטון|ביום עשות}} (רומז על אהבה ויראה) {{ציטוטון|ה' אלהים ארץ ושמים}}, שיתף מדת הרחמים, דהיינו בחינת אהבה, והקדימו למדת הדין שהוא בחינת יראה, כי יחד עם מידת האהבה נצרכת גם בחינת יראה שלא יעלה העלול למעלה ממדריגתו, וכן שלא לרדת העליון למטה יותר מהראוי, והם על ידי שם מ"ב ושם ע"ב, שלא יעלה ולא ירד כל אחד חוץ מתחומו, אלא רק עד תחום הראוי לו. מסיבה זו, מסביר הבעש"ט, {{ציטוטון|קורה של מבוי שהיא למעלה מכ' אמה ימעט}}, וכן מ{{ציטוטון|למטה מעשרה טפחים}} אין הקורה כשרה, כדי להורות על כך שנצרכת גם מידת היראה שלא יעלה העלול (הקורה) למעלה ממדריגתו, והקורה או לחיין שאמרו גבהן לא פחות מי' טפחים, כדי להורות על כך שנצרכת גם מידת היראה שלא ירד העילה (הקורה) למטה ממדריגתו, וכן לפירוש הנ"ל שנצרכת בחינת האהבה שהעילה תרד והעלול יעלה אמרינן {{ציטוטון|פי תקרה יורד וסותם}}, ו{{ציטוטון|גוד אסיק מחיצתא}}. | ||